משה צוריאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הערך דחוס והסגנון בעייתי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הרב משה יחיאל צוריאל הלוי וייס נודע בבקיאותו בספרי הגות ומוסר. ערך מפתחות וסיכומים של כתבי הוגים שונים, ביניהם המהר"ל, הגר"א, הרמח"ל והרב קוק. כמו כן נודע הרב בדרכו לומר את דבריו ללא חת ומורא, הגם שגוררים תגובות קשות בתוך המחנה הדתי-חרדי ומחוצה לו.
למד בישיבה חרדית, נר ישראל בבולטימור שבארצות הברית. בתקופה מסוימת בחייו נחשף לכתבי הרב קוק, שלימוד בהם לא מקובל בישיבות חרדיות, למד והעמיק בהם והגיע למסקנה שאכן הרב קוק צדק וידע להבחין בנבכי התקופה. הדבר לא היה אהוד בסביבתו והוביל לחיכוכים. כשעלה לארץ שימש מספר שנים כמשגיח בישיבת שעלבים אותה עזב בתקופה שאחר רצח רבין. בתקופת ההתנתקות העביר שיעורים בישיבת תורת החיים בגוש קטיף, והוא ממשיך להעביר שיעורים בישיבה (שעברה ליד בנימין). היום הוא משמש כר"ם בישיבת ההסדר בראשון לציון וכמשגיח ב"ישיבת שיח ידידיה" שבראשה עומד הרה"ג שלמה זלמן קליימן. בעקבות מאמרים שכתב אודות הערב רב במשנתו של הרב קוק ובכלל נחלקו עימו מספר אנשים.על אף השיוך לצבור החרד"ל, הרב שומר על אורח חיים חרדי הן בלבושו והן במקום מגוריו, בני-ברק. יש לציין שבדברים הנאמרים שלא לציטוט טוענים כלפיו בקרב רבני הקו שלימודו את כתבי הרב קוק הוא בקיאותי ומעמיק ועם התורה שבע"פ מתלמידי הרב קוק.
[עריכה] משנתו
הרב צוריאל משתייך בהשקפתו לזרם החרדי-לאומי. תומך בשיטת הלימוד הדוגלת בבקיאות והעמקה בספרי היסוד של היהדות בתור התחלה והקדמה לעיון בהם. דגש גדול מושם במשנתו על הבירור שיעשה בעם ישראל בזמן הגאולה האחרונה שיפריד בין עם ישראל השורשי והאמיתי לבין הערב רב שהסתפחו לעם ישראל עם הדורות, אשר האחרונים על אף היותם יהודים מבחינה הלכתית הם אינם בעלי תוכן ומידות יהודיות, כמאמר הגמרא ביבמות עט "שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים". משנתו תומכת ברעיון הלאומי ומודגשת בה חשיבותה של תקופתנו בתהליך הגאולה. לקראת ההתנתקות פרסם מאמר בערוץ 7 בו כתב שכל מי שישתתף בפינוי יצא מכלל ישראל ובראיון שהעניק לידיעות אחרונות הבהיר שמשמעות הדברים הוא שאסור לשתפו במניין עד שיחזור בתשובה [1].
[עריכה] ספריו
- בית יחזקאל, מוסר.
- הן עם לבדד ישכון תשמ"ה
- אוצרות הראי"ה, על תורתו של הראי"ה קוק (ארבעה כרכים).
- אוצרות המהר"ל, על תורתו של המהר"ל.
- אוצרות הגר"א ובית מדרשו, על תורתו של הגר"א. תשנ"ה
- אוצרות המלבי"ם, על תורתו של המלבי"ם.
- המלך, פירוש על מגילת אסתר.
- אוצרות התורה, פירוש על התורה.
- אוצרות האמונה, על אמונה.
- אוצרות המוסר, ענייני מוסר.
- אוצרות גדולי ישראל תש"ס - ג' כרכים
