משה בן נפתלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| משה בן נפתלי המאה ה-10 - . |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| תרם רבות למסורה הטברנית | ||||||||
|
||||||||
משה בן דוד בן נפתלי או בשמו הערבי אבו עמראן, חי במחצית הראשונה של המאה ה-10. נחשב לאחרון ולחשוב במשפחת בן נפתלי, משפחה של בעלי מסורה, שפעלה בטבריה.
משה בן נפתלי הוא בן דורו של ר' אהרון בן אשר, ובעל מחלוקתו בנושאים רבים ביחס להגיית הטקסט המקראי.
מבין המחלוקות הידועות ביניהם היא שאלת ההגייה של השם "יששכר". לפי ר' משה בן נפתלי הקריא הוא כמו הכתיב (ראו קרי וכתיב)- יששכר, ואילו לפי ר' אהרון בן אשר יש לקרוא את המילה "ישכר". במחלוקות אלו אין הלכה כמותו, משום שנמצא שהוא אינו מדויק כמו אהרון בן אשר, וכך סברו הרבה ראשונים ובהם הרמב"ם. אך אף-על-פי-כן משה בן נפתלי תרם רבות למסורה הטברנית, אשר היא זאת שהתקבלה בעם ישראל.
רשימת המחלוקות בין בן אשר לבן נפתלי העלתה על הכתב בחיבורו של מישאל בן עוזיאל, "כתאב אלכ'לף" (ספר החילופים).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אליעזר ליפשיץ, ספר החילופים, הוצאת מגנס, ירושלים, תשכ"ה.
