מרגריטה צרפתי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרגריטה צרפתי (סרפטי) (באיטלקית: Margherita Sarfatti; 8 באפריל 1880 - 30 באוקטובר 1961), פטרונית אמנות, עיתונאית, סופרת, אספנית, סוציאליסטית יהודיה-איטלקיה, ומאהבת של בניטו מוסוליני.
צרפתי נולדה בוונציה למשפחת גראסיני, ב-1898 נישאה לעורך הדין צ'זרה צרפתי, ועברה למילאנו ב-1902. לזוג נולדו שלושה ילדים.
צרפתי הפכה את ביתה לסלון ספרותי ואמנותי, בייחוד לאנשי האוונגרד והפוטוריזם, ניתן לומר שזרם הנובצ'נטו, שבין מבשריו היה ג'ובאני מוציו, התחיל בטרקלין ביתה. זהו זרם אמנותי המהווה פשרה בין בין הניאו קלסיציזם לבין המודרניזם, ולכן התאים מאוחר יותר לתורה הפשיסטית שקידשה את העבר בכלים מודרניים.
ב-1912 פגשה את מוסוליני, שהיה אז עיתונאי בעיתון הסוציאליסטי "אוואנטי!", ומאז ועד 1939 הייתה אהובתו ומורתו בכל הקשור לקלסיקה הרומית, כתבה מאמרים בשמו, ערכה עבורו את בטאון המפלגה הפשיסטית, ואף כתבה את הביוגרפיה הרשמית שלו.
עם החלת חוקי הגזע באיטליה בשנת 1938, הודחה צרפתי מכל תפקידיה, ונמלטה דרך שווייץ לארגנטינה. ב-1947 חזרה לאיטליה, הפכה בשנית לבעלת השפעה באמנות האיטלקית ואף ביקרה מספר פעמים בישראל. היא נפטרה בשנת 1961.
