מקי סכינאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקי סכינאי (במקור, בגרמנית, "Die Moritat von Mackie Messer") הינו שיר מתוך המחזה "אופרה בגרוש" ("Dreigroschenoper"), שהועלה לראשונה בברלין בשנת 1928 שמילותיו נכתבו על ידי ברטולד ברכט, והוא הולחן על ידי קורט וייל. בדומה לשירים אחרים של ברכט וויל (כדוגמת "שיר אלבמה" מתוך "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" שבוצע על ידי הדלתות) אומץ השיר על ידי אמנים פופולריים, וזכה לביצועים של אמני ג'אז, פופ ורוק ידועים ובהם לואי ארמסטרונג וסטינג. קסמו של השיר במילותיו המתריסות, ובמקצבו הקברטי.
תוכן עניינים |
[עריכה] אופרה בגרוש
"מוריטט" הוא גרסה מימי הביניים של הבלדה העוסקת ברצח. המוריטט בוצע בידי זמרי מינסטרל נודדים. ב"אופרה בגרוש" פותח זמר המוריטט הנעזר באורגן רחוב את המחזה, ומסיים אותו, בספרו את סיפורו הרצחני של מקי סכינאי, דמות המבוססת על הדמות "מקהית'" ב"אופרת הקבצנים" של היוצר האנגלי בן המאה ה-18 ג'ון גיי. דמותו של מקהית' נובעת בבירור מעלילותיו של אדם אמיתי, הגנב ג'ונתן ויילד שפעל בזמנו של גיי. מקהית' של ברכט הינו דמות אכזרית יותר, ופחות נוצצת מדמותו של מקהית' אצל גיי, או מדמותו של ויילד, שנשאה נופך רומנטי, וברור כי ברכט התכוון ליצור אנטי גיבור מודרני.
האופרה נפתחת בזמר המוריטט המשווה את מקהית' לכריש (בתרגום העברי של אברהם שלונסקי מושווה מקהית' לזאב המים, דג נהרות טורפני) ומשם ממשיך לספר על פשעיו, הכוללים רצח, גנבה, אונס והצתה.
ואלו מילות הבית הראשון בגרמנית:
- Und der Haifisch, der hat Zähne,
- Und die trägt er im Gesicht.
- Und Macheath, der hat ein Messer,
- Doch das Messer sieht man nicht.
ובתרגום מילולי לעברית:
- ולכריש, יש לו שיניים,
- והוא נושא אותן בפניו,
- ולמקהית', יש לו סכין,
- אך את הסכין אין איש רואה.
ובתרגומו של אברהם שלונסקי
- זאב המים, לו שיניים;
- לו שיניים, שני טורים;
- ולמקי סכינאי;
- יש סכין במסתרים.
[עריכה] פשעיו של מקהית'
במקור, השיר מאשים את מקהית' בפשעים הבאים:
- אדם מת ב"סטרנד".
- אדם עשיר בשם שמואל מאייר, שנעלם לנצח.
- אישה בשם ג'ני טאולר שנרצחה באמצעות סכין שננעץ בחזה.
- שבעה ילדים ואדם זקן שנרצחו בהצתה.
- אונס של אלמנה צעירה.
[עריכה] תרגומי השיר וביצועיו הפופולריים
השיר תורגם לראשונה לאנגלית על ידי מארק בליצנשטיין בשנת 1954, במסגרת תרגומו את המחזה "אופרה בגרוש" שעלה אז על הבמה בארצות הברית, בכיכובה של אלמנתו של וייל, לוטה לניה.
גירסתו של בליצנשטיין זכתה לביצועים המזוהים ביותר עם השיר, ביצועיהם של לואי ארמסטרונג בשנת 1956 וביצועו של בובי דארין משנת 1959. בזמן שהקליט ארמסטרונג את השיר, נכחה באולפן לוטה לניה. ארמסטרונג אילתר את השורה "היזהרו ממיס לוטה לניה!" והוסיף את שמה לרשימה של הקורבנות שהפיל מקי בשיר.
בשנת 1976 תורגם המחזה שוב, לקראת העלאתו לברודוויי על ידי ראלף מנהיים וג'ון וילט. התרגום היה שונה במקצת מתרגומו של בליצנשטיין. הגרסה של מנהיים ווילט היא שבוצעה על ידי סטינג וניק קייב.
ביצועו של ארמסטרונג הוא שהביא לפריצת השיר אל תודעת חובבי הפופ, אך הביצוע של דארין נחשב למזוהה ביותר עם השיר. על האמנים נוספים שהקליטו את השיר נמנים פרנק סינטרה, אלה פיצג'רלד בשנת 1960, שהקליטה את השיר בהופעה חיה, בה שכחה את המילים ואילתרה מילים חדשות, לייל לאבט (עבור פס הקול של הסרט "חידון האשליות" בשנת 1994), טוני בנט ואחרים.
גירסתו העברית של השיר מוכרת בביצועו של אריק לביא לתרגומו של אברהם שלונסקי שכיכב במחזה "אופרה בגרוש" בתיאטרון חיפה, בשנות ה-60, וההקלטה של השיר בביצועו מופיעה באוספים רבים.
