שיחת תבנית:מקבץ ערכים ליום הכיפורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אני לא זוכר בדיוק את הסדר, אבל האם על פי המסורת נחתם דינם של הגויים ביום הכיפורים, ואילו דינם של ישראל רק בשמחת תורה? אולי כדאי לשנות את נוסח הברכה בסוף המקבץ למשהו פחות יהודוצנטרי ולהסביר פנים גם לאלו מבינינו שאינם יהודים? ערןב 16:06, 10 אוקטובר 2005 (UTC)
- יש לך נוסח פחות יהודוצנטרי ומסביר פנים לגויים? גילגמש • שיחה 16:12, 10 אוקטובר 2005 (UTC)
- "גמר חתימה טובה", "גמר חתימה טובה לכולם", "גמר חתימה טובה לכל באי עולם". בטח אפשר לחשוב על נוסחים נוספים. ערןב 16:16, 10 אוקטובר 2005 (UTC)
- אם אפשר, לדעתי צריך דווקא לשים משהו יהודוצנטרי. הרי לברכה עצמה אין משמעות (היא לא תשנה את דינו של איש), וזה עושה תחושה של ויקיפדיה ישראלית, קטנה ואינטימית כזו, ולא עולמית, מתורגמת ומפחידה. אחיה פ. 16:30, 10 אוקטובר 2005 (UTC)
- לדיון הזה כבר אין לי רצון להכנס. עשו כרצונכם. ערןב 16:34, 10 אוקטובר 2005 (UTC)
- אם אפשר, לדעתי צריך דווקא לשים משהו יהודוצנטרי. הרי לברכה עצמה אין משמעות (היא לא תשנה את דינו של איש), וזה עושה תחושה של ויקיפדיה ישראלית, קטנה ואינטימית כזו, ולא עולמית, מתורגמת ומפחידה. אחיה פ. 16:30, 10 אוקטובר 2005 (UTC)
- "גמר חתימה טובה", "גמר חתימה טובה לכולם", "גמר חתימה טובה לכל באי עולם". בטח אפשר לחשוב על נוסחים נוספים. ערןב 16:16, 10 אוקטובר 2005 (UTC)
[עריכה] היום הקדוש ביותר?
- - הועבר משיחת משתמש:עוזי ו.
שיחזרתי את שיחזורך. יום השבת נחשב לקדוש ביותר וקדוש יותר מיום הכיפורים. יש לכך שתי דוגמאות: בשבת עולים 7 לספר תורה וביום הכיפורים שישה (הכוונה לחובת היום) דוגמא שניה- המחלל שבת בעדים והתראה היה נסקל בזמן הסנהדרין והמחלל כיפור היה חייב רק כרת. אבקשך שלא להתערב בנושאים בהם אינך מומחה (ואני כן, אני רב). בברכה, ערכן • שיחה • טיוטה לחוקה שיהיה לכם יום טוב ומבורך! 10:44, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- ההבדלים בין יום הכיפורים ושבת מוכרים. אין חולק שדין מחלל שבת חמור יותר. השאלה היא מדוע אתה מסיק מהם ששבת קדושה יותר (ומה עושים עם "שבת שבתון הוא לכם", ועם "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד"). עוזי ו. 11:12, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- גם על שבת כתוב "שבת שבתון מקרא קודש" (ויקרא,כ"ג, ג'). בקשר לזה שצום כיפור דוחה עונג שבת, אני מסכים עם תשובתו של איתן, שמצוות עונג שבת היא מדברי קבלה (לרוב הדעות) וצום כיפור הוא דאורייתא וכרת, וגם למי שיאמר שמצוות עונג שבת היא מדאורייתא, מצוות פרטית דוחה מצווה כללית יותר (למשל, ברית דוחה שבת, כי התורה הרקפידה שהברית תהיה דווקא ביום השמיני לבריאים, קרבן פסח דוחה שבת כי התורה הקפידה שיהיה במועדו). בקשר לקריטיריון הקובע למידת הקדושה- פירוש המילה קדוש בעברית הוא מובדל, בין לטוב (כמו שבת וחג) ובין לרע (כמו כלאי הכרם "פן תקדש המלאה הזרע" או אישה זונה (קדשה). כך שלעניין מלאכה, שזה העיקר גם בכיפור לעניין קדושה (שהרי שבתות וחגים ושנת השמיטה שאסורים במלאכה או בחלק מהמלאכות נקראים קדושים ואילו צום תשעה באב,למשל, שאסור בחמישה עינויים אך מותר במלאכה, לא נחשב קדוש). ומכיוון שלאיסור מלאכה שבת הוא הקדוש ביותר הוא נחשב לקדוש ביותר. פרט לכך- בזה שחז"ל הקפידו שבשבת חובת היום היא 7 עולים לס"ת ובכיפור שחל בחול שישה ברור מי קדוש יותר בעיניהם. בברכה, ערכן • שיחה • טיוטה לחוקה שיהיה לכם יום טוב ומבורך! 14:09, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- "ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום". יעקב 12:31, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- לפי דבריך אז גם ראש השנה הוא היום הקדוש ביותר בשנה, שהרי במקור הפיוט נכתב לראש השנה ולא לכיפור בברכה, ערכן • שיחה • טיוטה לחוקה שיהיה לכם יום טוב ומבורך! 14:13, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- בספר של הרב נבנצל (לשעבר רב הכותל), שיחות לספר שמות עמוד שס כתוב:
 |
בעניין זה מתהלכת טעות, כאילו יום הכיפורים קדוש יותר משבת, בעוד שההפך הוא הנכון: אין בעולם זמן קדוש יותר מאשר השבת. ומתוך אי שימת לב, נוהגים לבסס את דבריהם על כך שהתורה כינתה את יום הכיפורים: "שבת שבתון" (ויקרא ט"ז ל"א), בעוד שיום השביעי נקרא רק שבת. ובמחילה מכבודם, נעלמו מעיניהם שלושה פסוקים מפורשים בתורה שאחד מהם נאמר בפרשתנו: "וביום השביעי שבת שבתון קודש לה'" (שמות ל"א, ט"ו), "וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' (שם ל"ה ב'), "וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש (ויקרא כ"ג ג'). וכפי שכולנו אומרים בתפילת השבת: "וקידשתו מכל הזמנים" |
 |
| -- שיחות לפרשת השבוע, מאת הרב נבנצל | ||
- אני עדיין לא רואה את הקשר בין שתי הראיות הראשונות לנושא, אבל דבריו של הרב נבנצל ברורים. תודה. עוזי ו. 12:59, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
-
-
-
- הנושא כבר נדון על ידי הרב עדין אבן ישראל [1].
-
-
יש צורך להרחיב את הערך יום הכיפורים בפסקה על היותו היום הקדוש ביותר. וראו גם כאן (כמדומני שכל הכותבים הם רבנים): [2] [3] [4] [5] [6]יעקב 13:13, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- עכשיו כשאני חושב על זה, היה מותר לי לצטט את דבריו של הרב? או שזו הפרת זכויות יוצרים? eytanar • שיחה • תרומות 13:14, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
-
- אין בעיה בציטוט (קצר יחסית) הכולל מקור. דברי הרב אבן-ישראל מסבכים את התמונה (הוא מבחין בין קדושה בהלכה, קדושה בעיני העם, וקדושה על-פי הפסוקים). עוזי ו. 13:23, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- אני חושב שסוף הציטוט של הרב נבנצל כבר סוגר את כל העניין: בתפילת השבת אומרים "וקידשתו מכל הזמנים". eytanar • שיחה • תרומות 13:25, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- כתבתי על העניין בערך יום הכיפורים. אתה מוזמן לשם להעיר ולתקן. אוסיף רק שתי נקודות:
- א) הכינוי הנפוץ בפי העם: "היום הקדוש ביותר", הנפוץ גם בפי רבנים, דורש הסבר, ומבוסס היטב על הרגשת העם. אי אפשר לדחות את זה בקש כטעות ההמון.
- ב) הרב שטיינזלץ התייחס לטענותיו של הרב נבנצאל ולמרות זאת כתב את מה שכתב.
- יעקב 14:03, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- שתי הערות: ראשית, כרגע רשום "למרות ש" - יש להעדיף את "אף על פי ש". שנית, אולי כדאי להימנע מהשוואה עם השבת ועם מועדים אחרים. כאן מדובר על יום הכיפורים ורצוי למצוא נוסח שיתאר את החג ואת קדושתו מבלי להשוות אותו עם ימים ומועדים אחרים. א&ג מלמד כץ • שיחה 14:12, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- כיפור נחשב בעיני ההמון לקדוש ביותר, בעיני ההלכה המצב ברור- שבת הרבה יותר קדושה מכיפור. במה כיפור כן קדוש יותר משבת? במצוות עינוי? פירוש המילה קדוש הוא מובדל, ובעיקר לאיסור מלאכה. בברכה, ערכן • שיחה • טיוטה לחוקה שיהיה לכם יום טוב ומבורך! 14:16, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- לא התייחסת לדברי. יעקב 14:20, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- אפשר להגדיר קדושה באינסוף דרכים, כך שאין מאיפה להתיחל את הדיון בצורה שתהיה מוסכמת על כולם. אולם ברגע שאנשי כנסת הגדולה תיקנו לנו בתפילה של שבת "וקידשתו מכל הזמנים" (כמו שאיתן כתב בשם הרב נבנצאל) פיסקה שאין בתפילה של כיפור, ובכך שחז"ל הקפידו שבשבת עולה אחד יותר לספר תורה מאשר בכיפור (והקפידו שבכיפור יעלה אחד יותר מאשר בחג רגיל כדי להדגיש שכיפור קדוש יותר מחג רגיל) מובן בצורה מוחלטת מי יותר קדוש זה סוגר את הדיון. בברכה, ערכן • שיחה • טיוטה לחוקה שיהיה לכם יום טוב ומבורך! 14:27, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- לא התייחסת לדברי. יעקב 14:20, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- כיפור נחשב בעיני ההמון לקדוש ביותר, בעיני ההלכה המצב ברור- שבת הרבה יותר קדושה מכיפור. במה כיפור כן קדוש יותר משבת? במצוות עינוי? פירוש המילה קדוש הוא מובדל, ובעיקר לאיסור מלאכה. בברכה, ערכן • שיחה • טיוטה לחוקה שיהיה לכם יום טוב ומבורך! 14:16, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- שתי הערות: ראשית, כרגע רשום "למרות ש" - יש להעדיף את "אף על פי ש". שנית, אולי כדאי להימנע מהשוואה עם השבת ועם מועדים אחרים. כאן מדובר על יום הכיפורים ורצוי למצוא נוסח שיתאר את החג ואת קדושתו מבלי להשוות אותו עם ימים ומועדים אחרים. א&ג מלמד כץ • שיחה 14:12, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- אני חושב שסוף הציטוט של הרב נבנצל כבר סוגר את כל העניין: בתפילת השבת אומרים "וקידשתו מכל הזמנים". eytanar • שיחה • תרומות 13:25, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- אין בעיה בציטוט (קצר יחסית) הכולל מקור. דברי הרב אבן-ישראל מסבכים את התמונה (הוא מבחין בין קדושה בהלכה, קדושה בעיני העם, וקדושה על-פי הפסוקים). עוזי ו. 13:23, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
-
[עריכה] דוחה את השבת?
יום הכיפורים לא 'דוחה את השבת', שכן לא מחללים שבת ביום הכיפורים. הוא דוחה את מצוות התענוג בשבת ("וקראת לשבת עונג"), שכן לא אוכלים בו. לכן אני מתקן את המשפט. eytanar • שיחה • תרומות 12:59, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
-
- אבל אם יו"כ יוצה בשבת (כמו השנה) אז צמים בשבת למרות שחייב לאכול פת לחם בשבת! מ.ה 14:34, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- מצוות שבת מהתורה היא שביתה ממלאכה בשבת, עונג שבת הוא מצווה אחרת בשבת שהיא לרוב הפוסקים, אינה מן התורה. ובוודאי שאכילת שלוש סעודות היא רק מדברי חכמים. בברכה, ערכן • שיחה • טיוטה לחוקה שיהיה לכם יום טוב ומבורך! 14:40, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
- אבל אם יו"כ יוצה בשבת (כמו השנה) אז צמים בשבת למרות שחייב לאכול פת לחם בשבת! מ.ה 14:34, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
[עריכה] זמן תקיעת שופר
לדניאל צבי. אתה מוזמן לעיין בכל לוחות השנה "הדתיים", ולראות שיש זמן תקיעת שופר, ורק כמה דקות אח"כ יוצא הצום. השנה לדוג' זמן התקיעה הוא 5.57 ואילו הצום יוצא ב-6.03 . ככה שכל הקהילות חוץ מהתימנים כן תוקעים בתוך הצום. ולהבא, אם מישהו מתקן טעות שלך, תבדוק קודם בדף השיחה במקום להיכנס למלחמת עריכה. eytanar • שיחה • תרומות 10:06, 21 בספטמבר 2007 (IST)
- הטעות היא שלך. בכל לוחות השנה מצויין גם "זמן כניסת שבת", אולם בפועל השבת נכנסת מאוחר יותר (18 דק', לרוב). ההבדל בין הזמנים המופיעים בלוחות השנה נובע מכך שמרבית הפוסקים התירו לתקוע בבין השמשות, אך לא התירו לאכול. דניאל צבי • שיחה 10:08, 21 בספטמבר 2007 (IST)
- ולכן בדיוק זה לא נקרא שיצא הצום. וזה לא שרוב הפוסקים לא התירו לאכול, אלא כל הפוסקים (לא הייתה בזה מעולם מחלוקת). וכנ"ל לגבי זה שמותר לתקוע בין השמשות. eytanar • שיחה • תרומות 10:11, 21 בספטמבר 2007 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה -לפי כל הפוסקים, גם אסור לאכול קודם הבדלה. גם לו היית צודק לגבי המילה "צום", בתבנית כתוב שתוקעים "בחג" - דבר לא נכון בעליל. וחיוב תוספת שבת הוא רגע אחד - 18 דקות זה הידור. דניאל צבי • שיחה 10:17, 21 בספטמבר 2007 (IST)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה -הנוסח הזה אכן מקובל עלי, ובלי קשר - עיין בטור או"ח תרכ"ד. חג שמח! דניאל צבי • שיחה 10:24, 21 בספטמבר 2007 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה -:א. כתבתי משפט פשרה. ב. לגופו של עניין: האיסור לאכול במוצאי שבת עד ההבדלה נועד כדי לזרז את האדם לעשות הבדלה, ולא כי השבת מתארכת עד ההבדלה, ולא כי בשבת אסור לאכול (להפך, מצווה לאכול בשבת). לכן אין כל קשר בין זה שאסור לאכול עד ההבדלה לשאלה מתי יוצאת השבת. ג. הצום לא בא בפני עצמו, ברור מאליו שהצום הוא רק בזמן החג, כלומר אם הצום יוצא בשעה מסויימת הרי שגם החג יוצא בשעה זו. הצום הוא לא דבר בפני עצמו. eytanar • שיחה • תרומות 10:25, 21 בספטמבר 2007 (IST)
