ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
מפרץ הא לונג – ויקיפדיה

מפרץ הא לונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפרץ הא לונג
אתר מורשת עולמית

איים במפרץ הא לונג
מדינה וייטנאם וייטנאם
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1994, לפי קריטריונים 7, 8

מפרץ הא לונג (בווייטנאמית: Vịnh Hạ Long) הוא מפרץ בצפון וייטנאם, הידוע בשל אלפי האיים הקארסטיים הפזורים בו. ייחודיות נופיו של המפרץ הביאה את אונסק"ו להכריז עליו, בשנת 1994, כעל אתר מורשת עולמית. המפרץ הוכרז גם כ"אתר נוף לאומי" על ידי משרד התרבות הווייטנאמי בשנת 1962.

פירוש השם "הא לונג" הוא "המקום בו הדרקון שקע". לפי המסורת הווייטנאמית, כאשר פלשה סין לווייטנאם, שלחו האלים משפחה של דרקונים להגן עליהם. הדרקונים ירקו מפיהם אבני ירקן, שהפכו לשרשרת של איים שיצרו חומה שהסינים לא הצליחו לעבור. לאחר מכן החליטו הדרקונים להמשיך לחיות במקום בשלווה, ושקעו בים. לפי גרסה אחרת, שמו של המפרץ חדש יחסית, ומקורו בעדותו של קצין צרפתי צעיר מ-1898, לפיה חזה במקום בדרקון.

תוכן עניינים

[עריכה] גאוגרפיה

נוף במפרץ הא לונג
נוף במפרץ הא לונג

מפרץ הא לונג הוא חלק ממפרץ טונקין שבים סין הדרומי, לחופו של מחוז קוואנג נין (Quang Ninh) בצפון-מזרח וייטנאם. אורכו של חוף המפרץ 120 ק"מ, שטחו 1,553 קמ"ר ויש בו 1,969 איים. החלק שהוכרז כאתר מורשת עולמית משתרע על פני 434 קמ"ר, ובו יש 775 איים.

האיים עשויים אבן גיר, והם מכוסים בצמחייה סבוכה. חוקרים סבורים שהאיים נוצרו במהלך 500 מיליון השנים האחרונות בשל תהליכים של אורוגנזה ושל שחיקה עקב השינויים בגובה פני הים. גובהם של האיים נע בין 50 ל-200 מ'.

כמה מהאיים חלולים, ויש בהם מערות. הגדולה שבהן, האנג דאו גו (Hang Đầu Gỗ - "מערת מוטות העץ") כוללת מספר רב של זקיפים ונטיפים. על מערה זו אמר ב-1957 הו צ'י מין כי "אף מבקר לא יכול לתאר טוב מספיק את יופיו של המקום, ולכן על כל אחד לבוא למערה ולחזות בה בעצמו".

האקלים במפרץ טרופי, ויש בו שתי עונות עיקריות: קיץ חם וגשום וחורף קר ויבש יחסית. הטמפרטורה הממוצעת נעה בין 15 ל-25 מעלות צלזיוס, ומדי שנה יורדים בו בין 2,000 ל-2,200 מ"מ של גשם.

[עריכה] אוכלוסייה

שני האיים הגדולים, טוּאַן צַ'אוּ וקאט בָּה, מיושבים דרך קבע, ויש בהם גם תשתית תיירותית. איים אחרים אינם מיושבים דרך קבע, אך הדייגים העוגנים את סירותיהם במים הרדודים שסביבם יוצאים מעין "כפרים צפים". בסך הכול, מתגוררים באיים 1,600 תושבים. בעיר הא לונג שביבשה, לחוף המפרץ, התגוררו בשנת 2001 כ-185 אלף תושבים.

[עריכה] תיירות

יופיו של המפרץ מהווה מקור משיכה לתיירים, וחברות מקומיות מפעילות טיולי שיט בין האיים. המפרץ הופך בהדרגה לאתר תיירות פופולרי. בשנת 1996 ביקרו בו 236 אלף תיירים, ב-2003 זינק מספר המבקרים ל-1.3 מיליון, ולפי התחזיות, עד 2010 הוא עשוי להגיע ל-3 מיליון, מה שיהפוך אותו לאתר התיירות המוביל במדינה [1].

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפרץ הא לונג


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -