מעשיות האחים גרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מעשיות האחים גרים (Kinder-Und Hausmärchen, בתרגום מילולי: מעשיות הילדים והבית), הינן אסופה מפורסמת של 200 מעשיות גרמניות, שנערכה על ידי האחים גרים במאה ה-19.

מעשיות אלו נחשבות חלק בלתי נפרד מן הפולקלור הגרמני והכלל-אירופאי הימי-ביניימי, ותורגמו ליותר מ-70 שפות. למעשיות האחים גרים חשיבות רבה בהבנת הסיפור העממי ותפוצתו הרבה, בחלק מהפולקלוריסטיקה והאתנופואטיקה.

עטיפת הספר "מעשיות האחים גרים"

[עריכה] מאפייני המעשיות

מאפיינים צורניים:

כמעט בכל מעשיות האחים גרים נכללים המאפיינים הצורניים הבאים: משחקי מילים (משחקים אלו אובדים פעמים רבות בתרגומים השונים), דו-שיח, שילוש, שאלות רטוריות וחזרות. כפי שגילה ב-1988 הפרופ' היינץ רללקה, מרבית הפתגמים לא היו קיימים במהדורה הראשונה של המעשיות אלא נוספו במהדורות המאוחרות.

מאפיינים תוכניים:

בכל המעשיות מופיעים לפחות שניים ממאפייני המעשייה: היפוך, עימות ומשאלה כמוסה.

המסר אינו מפורש וברור ברוב המעשיות, ובחלקן הניכר קיימת מערכת הנחשבת מעוותת של שכר ועונש (צדיקים סובלים לשווא, חוטאים זוכים בגמול, וכו'). בעייתיות המסר מתווספת למאפיינים אכזריים, אלימים וגסים רבים: שריפת אדם (ילדתה של מאריה), קניבליזם (האוקרלו), הרג סתמי (חבורת הפוחחים) וצורות רצח ועינוי אכזריות נוספות, החוברות ליצירת הדימוי הבעייתי הידוע של המעשיות מבחינת מוסרית. במספר מעשיות יש אף אנטישמיות מובהקת (היהודי בקוצים).

[עריכה] היסטוריה

מלאכת העריכה של מעשיות אלו בוצעה על ידי איסוף של מעשיות קיימות רבות ממספר רב של מספרים המכונים אינפורמטורים, ובעיקר עקרות-בית גרמניות. במלאכה זו הוכוונו האחים גרים על ידי אוספי סיפורים קודמים, ובעיקר ארנים וברנטאנו, אך בשונה מהם לא הוסיפו קטעים או כתבו מחדש מעשיות. עם זאת, האחים גרים עיבדו את מרבית מעשיותיהם, ובעיקר הוסיפו יסודות עממיים אופייניים לפולקלור הגרמני.

המעשיות פורסמו בכתב לראשונה בשני כרכים: הראשון בחג המולד של 1812, אשר כלל 86 מעשיות, והשני ב-1815, אשר כלל 70 מעשיות. כרכים אלו גררו תגובות רבות ומיידיות, ובעיקר דברי ביקורת. הביקורת הספרותית טענה כי המעשיות אינן מהוקצעות וערוכות מאופן מספק, משעממות, וכוללות יסודות אלימים, גסים ובלתי מוסריים.

ב-1825 הביאה ביקורת זו את וילהלם גרים לפרסם את "מהדורה קטנה": מהדורה בת 50 מעשיות אשר זכתה לעשר הדפסות בחייהם של האחים גרים. המעשיות המלאות זכו אף הן למהדורות מספר, בשנים 1819, 1837, 1840, 1843, 1850. הנוסח השביעי והסופי יצא ב-1857, כמהדורה שלמה בעלת מיספור קבוע.

עם הזמן רכשו מעשיות האחים גרים מעמד סימלי בתרבות הגרמנית כמייצגי הפולקלור הגרמני, וזאת בשל הנאמנות הרבה לפולקלור זה. כדוגמה לעקרון זה, יש לציין כי כאשר החוקר אקסל אולריק ניסח את מאפייני היסוד של הסיפור העממי, נתגלה כי כולם התקיימו במעשיות אלו.

תהליך זה אירע על רקע התעצמות תנועת הרומנטיקה, והתעוררות הלאומיות הגרמנית, אשר חיזקו את מעמד הפולקלור והעניקו לו חשיבות רבה. מסיבה זו ספגו המעשיות ביקורת לאחר מלחמת העולם השנייה, כחלק מביקורת הרומנטיקה והלאומנות, שהביאו לעליית הנאציזם. נטען כי לאכזריות, לאלימות ולמסרים האנטישמיים הגלומים במעשיות אלו הייתה השפעה לא מעטה על התפתחות נטיות מקבילות בקרב הנוער הגרמני ובקרב תומכי המפלגה הנאצית, נטייה אשר קושרה ללאומנות הגרמנית. ביקורת זו הביאה לאיסור פרסום ושימוש במעשיות על ידי מעצמות הכיבוש במערב גרמניה.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 ניסו חוקרי פולקלור להגן על מעשיות האחים גרים מפני הביקורת הקשה נגדן, וכחלק מניסיון זה קידמו רבות את המחקר עליהן. במסגרת מחקר זה נתגלתה למשל העובדה כי המעשיות אכן עובדו על ידי האחים גרים.