מעגל תנועה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעגל תנועה (בלשון העם: כיכר או כיכר תנועה) הוא מקום מפגש בין מספר כבישים היוצר טבעת כביש המקיפה אי עגול (בדרך כלל) כאשר מהטבעת יוצאים הכבישים השונים. הנסיעה במעגל תנועה מותרת רק בכיוון אחד (בישראל: ימינה) וזכות הקדימה שייכת לרכב שכבר נמצא במעגל התנועה. התמרור המסמן כיכר הוא עיגול כחול ובו 3 חצים במעגל.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה והנדסה
האדריכל הצרפתי אז'ן אנאר (Eugène Hénard ) תכנן צומת מעגלי חד-כיווני כבר ב-1877 [1] האדריכל האמריקאי ויליאם פלפס אינו (William Phelps Eno) אהב מעגלי תנועה קטנים והוא תכנן את מעגל תנועה קולומבוס (כיכר קולומבוס), שנבנה ב-1905. מאז נבנו מעגלי תנועה רבים בארצות הברית, רבים מהם היו "סיבובונים" בעלי קוטר גדול שאפשרו השתלבות במהירות גבוהה, ונתנו עדיפות לתנועה הנכנסת למעגל. תכנון זה נכשל משתי סיבות עיקריות:
- דרוש מעגל בקוטר גדול כדי לאפשר מקום להשתלב במהירות גבוהה. למרות שמספר מעגלים כאלה היו ענקיים (קוטר של מעל 100 מטר) הם לא היו גדולים מספיק להשתלבות במהירות.
- מתן עדיפות לתנועה נכנסת אומר שיותר כלי רכב יכולים להיכנס לדרך המעגלית יותר ממה שהדרך מסוגלת להכיל. התוצאה היא עומס בתוך מעגל התנועה.
הניסיון של ארצות הברית עם מעגלי תנועה היה ברובו שלילי, והתאפיין בריבוי תאונות ובעיות עומס. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 בניית מעגלי תנועה פסק כמעט לחלוטין. הניסיון של מדינות אחרות עם מעגל תנועה לא היה טוב יותר עד פיתוח מעגל התנועה מסוג Roundabout בבריטניה בשנות ה-60 של המאה ה-20. בניגוד למעגל התנועה הישן במעגל זה זכות הקדימה היא לרכב הנמצא במעגל התנועה, דבר החוסך מהנהג בלבול בכניסה לכיכר והקטנת כמות המצבים בהם אין מתן זכות קדימה, והנסיעה בו היא במהירות איטית, דבר המקטין את הסיכוי לתאונות. שימוש בכיכר זה היה טוב למקומות בהן אין עומסי תנועה גודלים וחסך את השימוש בצומת מרומזר. גודלן של מעגלי תנועה אלה היה כגודל צומת והרבה פחות ממעגלי התנועה הישנים.
מעגלי תנועה בטוחים יותר מצמתים, ובמחקר שנעשה בארצות הברית נמצא שמתרחשים בהם 40% פחות התנגשויות כלי רכב, 80% פחות פציעות ו-90% פציעות קשות והרוגים. מעגלי תנועה גם מפחיתים נקודות מגע בין כלי רכב להולכי רגל. בנוסף לבטיחות גבוהה יותר לכלי רכב והולכי רגל, ולמרות המהירויות הנמוכות יותר, בעומסים לא גבוהים מעגלי תנועה יעילים יותר בויסות תנועה, הן ממעגלי התנועה הישנים והן מצמתים מרומזרים. בעומסים גדולים, צמתים מרומזרים עדיפים. אחת הסיבות לכך היא שברגע שכביש אחד נסתם כל מעגל התנועה נסתם ואז העומס, או פקק התנועה, מתפשט גם לשאר הכבישים המתחברים למעגל התנועה.
לעומת זאת, מעגלי תנועה אינם בטוחים לרוכבי אופניים מאחר והתנועה בכיכר כל הזמן זזה. ניסיון לסמן במעגל התנועה נתיבים מיוחדים לרוכבי אופניים רק הגדיל את הסכנה הנשקפת להם. כמו כן, מאחר מעברי חצייה שלפני מעגל התנועה אינם מרומזרים יש סכנה להולכי רגל כבדי ראייה, בגלל שמהירות היציאה מהכיכר יחסית גבוהה לזו של צומת.
בישראל היה נהוג השימוש בצמתים עד לסוף שנות ה-80. בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 החלו יותר ויותר ערים לבנות מעגלי תנועה, בעיקר בתוך שכונות ובכבישים המחברים בין שכונות. לעומת זאת, בראשון לציון בוטל ב-2006 כיכר במפגש הרחובות שד' ההתסדרות, שד' יצחק רבין ורח' חומה מגדל עקב אי עמידה בעומסי התנועה הגדולים.
מעגל-תנועה מפורסם נמצא בעיירה Swindon אשר באנגליה. הוא נקרא The Magic Roundabout והוא מורכב חמישה מעגלים הסובבים מעגל מרכזי ומוכלים במעגל חיצוני.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] סימוכין
- ^ P. M. Wolf, Eugene Henard and the Beginning of Urbanism in Paris, 1900–1914, International Federation for Housing and Planning, The Hague, 1969, cited by Ben Hamilton-Baillie & Phil Jones, Improving traffic behaviour and safety through urban design, Proceedings of ICE - Civil Engineering, volume 158 Issue 5 May 2005 p. 41 http://www.hamilton-baillie.co.uk/papers/ICE_paper_April05.pdf
