מסילת הדרום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|||
|
מסילת הדרום 
 מסילת הדרום והמסילות הסובבות אותה |
|||
| חנוכת המסילה | 1956 עד באר שבע 1967 עד דימונה 1970 עד אורון 1971 עד מישור צפע 1977 עד הר צין 2004 עד רמת חובב. |
||
| מיקום | הנגב | ||
| תחנות עיקריות | קרית גת, באר שבע, דימונה | ||
|
|||
|---|---|---|---|
מסילת הדרום או מסילת הנגב היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, המתחילה בצומת נען ומסתיימת במפעלי הפוספטים ליד הר צין. המסילה היא חלק מן הקו הראשי של רכבת ישראל וממנה מתפצלות מסילות המשנה הבאות:
- שלוחה מתחנת הרכבת באר שבע צפון אל תחנת הרכבת באר שבע מרכז, ממנה מסתעפת המסילה לרמת חובב.
- שלוחה למפעלי הפוספטים במישור צפע.
- מסילת חלץ מקרית גת אל אשקלון.
המסילה משמשת רכבות נוסעים בקו באר שבע - תל אביב - חיפה - נהריה ובקו באר שבע - דימונה ורכבות משא מהמפעלים בנגב אל נמל אשדוד ואל נמל חיפה ומצפון הארץ למסוף החומרים המסוכנים ברמת חובב.
[עריכה] היסטוריה
המסילה הראשונה לבאר שבע נבנתה על ידי הטורקים בזמן מלחמת העולם הראשונה כחלק מהמאמץ הצבאי מול הבריטים. הטורקים הקימו מסילה מעפולה (שם התחברה למסילת הרכבת החיג'אזית) דרך טול כרם, לוד ובאר שבע אל תוך חצי האי סיני במטרה להגיע לתעלת סואץ. כמו המסילה החיג'אזית, הייתה גם המסילה הזאת ברוחב של 105 ס"מ והיא הושלמה ב-1915. הבריטים, שהתקדמו לאורך החוף, סללו אחרי כיבוש רפיח ב-1918 מסילה ברוחב תקני מרפיח אל באר שבע. עם תום מלחמת העולם הראשונה, הייתה באר שבע מחוברת בשתי מסילות, אחת צרה אל לוד והשנייה תקנית אל רפיח וממנה דרומה למצרים וצפונה ללוד ולחיפה. מכיוון שכל המסילות מלוד הוחלפו על ידי הבריטים למסילה ברוחב תקני, הוחלט להפסיק את השימוש במסילה הצרה והיא פורקה. המסילה לרפיח הייתה פעילה עד שנת 1927 ואז נפסקה גם בה תנועת הרכבות מכיוון שלא הייתה לה הצדקה כלכלית.
לאחר הקמת מדינת ישראל הוחלט לחדש את הקשר הרכבתי לבאר שבע והעבודות החלו באמצע שנות ה-50. התוואי חפף בחלקו את התוואי של המסילה הטורקית, אך הוא התפצל ממסילת הרכבת לירושלים בתחנת הרכבת נען במקום בתחנת הרכבת נחל שורק והיה פחות מפותל מקודמו. הקו נפתח בשנת 1956 לרכבות נוסעים מתל אביב ובשנת 1965 הוארך הקו לדימונה. בשנת 1970 נפתח המשכו של הקו מדימונה למפעלי הפוספטים באורון ושנה לאחר מכן נבנתה השלוחה מצומת ממשית למפעלים במישור צפע . מאז שימש הקו בעיקר רכבות משא שהובילו פוספטים, אשלג ומחצבים נוספים מהנגב לשאר הארץ ולנמלי חיפה ואשדוד. ב-1977 הגיעה המסילה למצבה הנוכחי עם פתיחת הקטע מאורון למפעלים ליד הר צין. תנועת הנוסעים לעומת זאת הלכה ופחתה ובשנת 1979 נפסק לחלוטין שירות הנוסעים על מסילת הדרום. בשנת 1982 נפתחה מסילת חלץ שחיברה את מסילת הדרום למסילת לוד - אשקלון סמוך למושב מבקיעים וקיצרה את הדרך לנמל אשדוד.
בתחילת שנות ה-90 ארגנה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף עם הנהלת הרכבת רכבת שבועית מבאר שבע לתל אביב. עם עליית הביקוש לשירות, נפתח בשנת 1997 שירות יומי של רכבות נוסעים בין תחנת הרכבת באר שבע צפון (שהייתה אז התחנה היחידה בעיר) דרך תחנת הרכבת קריית גת לתחנת הרכבת תל אביב מרכז. המסילה הייתה במצב גרוע ולא התאימה לתנועת רכבות מהירות, ולכן הנסיעה לקחה כשעה וארבעים דקות. עד לשנת 1999 עבר הקו שיקום על מנת להתאימו לתנועת רכבות נוסעים, ועם סיום העבודות קוצר זמן הנסיעה בקו לשעה ורבע. בשנת 2000 נפתחה תחנת הרכבת באר שבע מרכז, שנמצאת על שלוחה שהתפצלה ממסילת הדרום ליד תחנת הרכבת באר שבע צפון, והפכה לתחנה הסופית של קו הנוסעים.
במאי 2004 נפתחה שלוחת המטענים מבאר שבע לרמת חובב ובדצמבר 2005 חודש שירות הנוסעים לדימונה ונחנכה תחנה חדשה ליד אוניברסיטת בן-גוריון במקום תחנת באר שבע צפון הישנה. בשנת 2007 נפתחה גם תחנת הרכבת להבים - רהט. כיום מופעל שירות רכבות נוסעים מדי שעה בין באר שבע ותל אביב ושלוש רכבות ביום בין באר שבע ודימונה בכל כיוון. מאחר והמסילה היא יחידה, לא ניתן להפעיל רכבות נוסעים נוספות ורכבות המשא נאלצות לנסוע בעיקר בשעות הלילה.
[עריכה] תוכניות עתידיות
קטע המסילה בין לוד דרך נען ועד באר שבע נמצא בעבודות של הכפלה ושיפור התוואי כך שיהיה ניתן להפעיל יותר רכבות וזמן הנסיעה יתקצר. העבודות צפויות להסתיים בשנת 2010. כמו כן קיימות תוכניות להקים תחנת רכבת נוספת באזור קיבוץ כפר מנחם עבור תושבי האזור.
מסילת הרכבת אשקלון - באר שבע דרך שדרות, נתיבות ואופקים מתוכננת להתחבר למסילת הדרום בסמוך ללהבים.
קיימות תוכניות להאריך את המסילה מהר צין אל הערבה וממנה לאילת. למרות דיונים רבים בנושא והכרזות על קידום הפרויקט, נכון להיום אין החלטה על התחלת העבודות.
