מסה קריטית (אופניים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"מסה קריטית" הוא כינוי לרכיבה קבוצתית על אופניים שמטרתה להביא כמות מספקת של רוכבי אופניים (מסה קריטית), אשר ממנה מאילך יחול שינוי שיביא לשיפור ביחס הנהגים והמדינה (תשתיות) כלפי רוכבי האופניים. רכיבות מאורגנות נערכות בערים מרכזיות ברחבי העולם, בדרך-כלל ביום שישי האחרון בכל חודש.

הרכיבה מתארגנת באופן אנרכי, ללא ניהול מרכזי. מקום המפגש והשעה ידועים מראש לכל המשתתפים. לעתים קרובות כחלק מן האירוע המשתתפים משתמשים בגימיקים שונים על מנת למשוך את תשומת הלב של העוברים והשבים, כגון מוזיקה, שימוש במשרוקיות, נסיעה בנתיב המכוניות, שימוש בתחפושות, שימוש בדגלים, עלונים, שלטים, שימוש באופניים מיוחדים וכדומה. לעתים קרובות משתתפים כלים לא ממונעים נוספים, כמו רולרבליידס. בחלק מהאירועים נקבעים מראש רק מקום המפגש והשעה, ואילו המסלול ונקודת הסיום נקבעים באופן ספונטני על ידי המשתתפים. סיסמת האירוע היא "אנו לא מעכבים את התנועה, אנחנו התנועה".

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 מסה קריטית בישראל 3 קישורים חיצוניים 4 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

אירוע "מסה קריטית" הראשון החל ב-25 בספטמבר 1992 בסן פרנסיסקו, בהשתתפות 48 רוכבי אופניים. השם "מסה קריטית" ניתן רק לאירוע השני, שהתקיים ב-30 באוקטובר 1992, ובו השתתפו 85 רוכבים. השם אומץ על ידי משתתפים באירועים דומים שחלקם נערכו עוד לפני 1992 אך בשמות אחרים. על פי ההערכה, עד היום התקיימו אירועים בלמעלה מ-325 ערים ברחבי העולם.

המונח "מסה קריטית" אומץ מהבחנה שביצע ג'ורג' בליס בעת ביקורו בסין. בליס, מעצב אמריקאי של כלי רכב המונעים בידי אדם, הבחין כי לרוכבים באופניים ולנוהגים בכלי רכב ממונעים בסין הייתה שיטה מובנת של שימוש בצמתים שלא היו בהם רמזורים או שלטי דרך. התנועה הייתה מצטברת לפני הצומת עד הצטברות של "מסה קריטית", ובנקודה זו הייתה התנועה נכנסת לצומת. תיאור זה נכלל בסרטו התיעודי של טד וייט "Return of the Scorcher" משנת 1992 ואומץ על ידי התנועה.

רכיבות "מסה קריטית" שונות זו מזו במובנים רבים, כולל תדירות ומספר המשתתפים. לדוגמה, בערים קטנות רבות יש רכיבות בהשתתפות פחות מ-20 רוכבים. בקיצוניות השנייה, האירוע הגדול ביותר המכונה "מסה קריטית", מתקיים בבודפשט, הונגריה, רק פעמיים בשנה, ב-22 בספטמבר (התאריך הבינלאומי של יום חופשי ממכוניות), וב-22 באפריל (יום כדור הארץ). ברכיבות אלה משתתפים רבבות אנשים. ב-22 באפריל 2007 רכבו ב"מסה הקריטית" בבודפשט כ-50,000 רוכבים.

[עריכה] מסה קריטית בישראל

בישראל מתקיימים אירועי "מסה קריטית" באופן תדיר בתל אביב ובירושלים. כמו כן נערכו אירועים מספר פעמים בערים באר-שבע, אשדוד ,בית שמש, ראשון לציון, רחובות, קרית טבעון, גדרה וגדרות.

כמעט כל האירועים מאורגנים על ידי פעילים של עמותת "תל אביב בשביל אופניים" (תאב"א) ועמותות אחיות בערים נוספות (שהפכו לאחר מכן ל"ישראל בשביל אופניים" [6]). בתל אביב ובחיפה נערכה רכיבת "מסה קריטית" ברציפות במשך כמה שנים החל משנת 1994, בהשתתפות כמה עשרות רוכבים ^[1], זאת על רקע חוסר שביעות רצון ממצב התשתיות לאופניים בעיר ^[2].

ברוב אירועי ה"מסה הקריטית" נעשה שימוש בקישוטים ואביזרי עזר שונים: קישוט של האופניים בבלונים או סרטים, חלוקת עלונים, שימוש במגאפון ובמשרוקיות, ריקשה המסיעה רמקולים שמשמיעים מוזיקה, ועוד ^[3]. הנסיעה ביום שישי בצהריים בשעה שיש תנועה ערה של מכוניות והולכי רגל, כמו גם הססגוניות הרבה של האירוע נעשים מתוך כוונה ליצור מודעות ועידוד לשימוש באופניים ולצמצם את הפערים במשאבים המוקצים לכלי רכב פרטיים לבין אלו המושקעים בתחבורה ציבורית ובאמצעי תחבורה אלטרנטיביים כמו אופניים.

הדרישה העיקרית של תאב"א ושל משתתפי "מסה קריטית" היא בניית שבילי אופניים בתל אביב, וכן תכנון עירוני שיראה באופניים כלי תחבורה לצורכי יוממות ^[4].

פעילות "מסה קריטית" בתל אביב התבצעה במקביל לפעילויות אחרות של פעילי "תאב"א" ושל ארגונים אחרים כמו "מגמה ירוקה" ו"פעולה ירוקה" והסניף התל אביבי של החברה להגנת הטבע. בין הפעילויות היו הפגנות, לובי בעירייה, הצגת ניירות עמדה ותוכניות לציבור ולעירייה, והחתמת עצומות למען שבילי אופניים. מספר אנשי ציבור כמו שר התחבורה דאז איציק מרדכי הצטלמו כשהם "משתתפים" במסה ^{[דרוש מקור]}. בתחילה לא הייתה היענות בעירייה, אולם לאט לאט דברים השתנו ^[5].

לטענת ארגונים ירוקים כמו מרכז השל וישראל בשביל אופניים, בזכות פעילוית אלה הושגו מספר הישגים בתחום עידוד השימוש באופנים לשם יוממות ^[6][7]):

• בתל אביב סללה העירייה רשת של שבילי אופניים באורך 67 ק"מ (אשר איכותם נתונה לוויכוח). סלילה של עוד 33 ק"מ של שבילים מתוכננת עד 2008 ^[8].
• העירייה התקינה קרוב ל- 1000 מתקני חנייה לאופניים ברחבי העיר^[9].
• עלתה מאוד המודעות בקרב הציבור, מתכננים, עיתונאים, פוליטיקאים ופקידים לאפשרות של שימוש באופניים לשם יוממות, ולא רק כאמצעי בילוי או ספורט, ושל היתרונות הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים של שימוש באופניים ^{[דרוש מקור]}. לדוגמה, העירייה הוציאה פרסומים על המאמצים בתחום זה^[10] . ועיתון העיר והעירייה קיימו מספר אירועים סביב נושא האופניים החל משנת 2002 בשם "העיר על אופניים".
• בעקבות הקמת השבילים, המיתון הכלכלי של שנות ה-2000, ועליית המודעות הציבורית גדל מאוד מספר המשתמשים באופניים לשם יוממות ^[11].
• בעקבות הפרויקט בתל אביב, קמו יוזמות דומות לשיפור התשתיות, התכנון והמודעות עבור נסיעות יוממות באופניים בערים נוספות. "ישראל בשביל אופניים" הוזמנה להשתתף בוועדות היגוי ותכנון בערים שונות ובמועצות מקומיות, ביניהן: תל אביב, הרצליה, רעננה, עמק חפר, חולון ובאר שבע ^[12].

בעיני ארגוני איכות הסביבה חל שינוי משמעותי בהתייחסות לנושא, בין היתר בעקבות מאבק ציבורי ממושך. למרות זאת, נמשכות כיום רכיבות "מסה קריטית" ופעולות אחרות במטרה לקדם את הנושא בתחומים נוספים, כגון יצירת מקומות חנייה ראויים בתחנות הרכבת והקצאת מקום בקרונות הרכבת להובלת אופניים (נכון לשנת 2007, רכבת ישראל אוסרת על העלאת אופניים לקרונות הנוסעים).

אף על פי ש"מסה קריטית" מתייחסת כמעט תמיד לנושא הגברת המודעות לשימוש באופניים לצורכי יוממות, או לנושאים אחרים בהקשר סביבתני, השתמשו בשיטת פעולה זו גם בהקשרים אחרים. ב-5 ביוני 2007, סמוך למועד בו מלאו 40 שנה למלחמת ששת הימים, השתתפו כ-200 רוכבים ב"מסה קריטית נגד הכיבוש" בתל אביב[7].

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
דיווח חדשותי בוויקיחדשות: אוסף כתבות על מסות קריטיות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסה קריטית

• אתר מבוסס ויקי המרכז מסות קריטיות מסביב לעולם
• ישראל בשביל אופניים
• כתבה על מסה קריטית מאתר סלון מזל
• כתבה על מסה קריטית בעירום מאתר סלון מזל
• על המסה בEcoWici

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ לדוגמה ראו תמונה בכתבה זו[1]
2. ^ "מצד אחד אין תשתית לרכיבה בטוחה, ומצד שני, ישנו שפע של עוינות וחוסר התחשבות מצד נהגים, וגם אדישות מצד הרשויות."כתבה באתר הרים 30/6/2003
3. ^ [2] לדוגמה, "הופעלה המוזיקה בפול ווליום, בעזרת רמקול שהונח על עגלה שנגררה אחרי זוג אופניים"
4. ^ "המטרה העליונה היא להפוך את תל אביב לעיר ידידותית לאופניים. בדיוק כמו ערים רבות בעולם המערבי. זה אומר הכנת רשת שבילי אופניים בין מוקדי פעילות בעיר אשר יספקו תנאי רכיבה בטוחים ונוחים, עידוד רכיבה למטרות שונות (מעבודה ועד פנאי), ולהגביר את המודעות לרכיבה ולזכויות הרוכבים." אתר הרים , שם
5. ^ "לדבריה, התוכנית כבר אושרה בעבר בעיריית ת"א, אבל קשיים תקציביים עצרו את התנופה. בכל אופן, בעקבות פניות של תאב"א לעירייה, הוקמו ועדת היגוי וועדת תכנון לפרויקט האופניים. בוועדות משתתפים חברי מועצה, אנשי עירייה, נציג משרד התחבורה, ראש הרשות לתנועה ותחבורה במנהל ההנדסה בעירייה, מתכננים ופעילי תאב"א עצמם. הביאו אפילו מומחה מאמסטרדם." אתר הרים, שם
6. ^ http://www.green.org.il/yarok/02-032007/html/bike.htm
7. ^ http://www.heschel.org.il/newsletter/issue3/activ.html
8. ^ אתר ישראל בשביל אופניים
9. ^ ראו אתר יב"א
10. ^ פרסום של העירייה לעידוד הרכיבה [3]
11. ^ לדוגמה, סקר האופניים של ד"ר מיכאל פדידה קובע כי נרשמה עלייה בשימוש באופניים בהגעה לעבודה, וכי הרוכבים בתדירות גבוהה וגם אחרים מייחסים חשיבות רבה לסלילת שבילי האופניים בעיר[4]
12. ^ רשימת הערים מתוך אתר יב"א [5]. במרץ 2007, פורום של ארגונים ירוקים נפגש עם נציגי עיריית באר שבע כדי להקים שבילי אופניים. ראו מיכל גרינברג, הארץ 27.3.07 [ http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/842652.html]