מנזר סן סימון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנזר סן סימון נמצא בלב גן שקט בשכונת קטמון. השם קטמון עצמו הוא ככל הנראה שיבוש מיוונית של קטה-מונוס (ליד המנזר). המנזר ששייך לזרם הנצרות יוונית-אורתודוקסית נבנה באמצע המאה ה-19, על שמו של אחד מראשוני המאמינים בישו:
"והנה איש בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקודש הייתה עליו. ולו נגלה ברוח הקודש כי לא יראה המוות עד אם ראה את משיח ה'. ויבוא ברוח אל המקדש. ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות לו בחוקת התורה. ויקחהו על זרועותיו ויברך את האלוהים ויאמר. עתה תפטר את עבדך כדבריך אדני בשלום..." (לוקאס ב, 24 וגו')
על פי המסורת הנוצרית כאן ביתו ומקום קבורתו של אותו שמעון.
מעל לפתח הכנסייה חקוקה כתובת יוונית בלוח שיש ובה מסופר על:
"אברהמיוס נזיר מן מאדיטוס בונה המנזר הקדוש על חורבת הקבר הקדוש של קטמון של ימינו ועל האזור כולו סביב, בזמן הפטריארך קיריליוס השני בשנת 1859. ובמשך עשרים שנה ויותר נשא בסבל רב ובהוצאות כבדות כדי להקים על החורבות העתיקות הללו בנינים חדשים וכנסייה אלוהית, ובתוכה הקבר הקדוש של סנט. סימון, וכן להכשיר את הסביבה ולנטוע בה מאות רבות של עצי זית. וכל זה השלים באמצעיו והקדיש את הבנינים האלה לעדה הקדושה של הקבר הקדוש (של ישו). מפתחות המנזר הקטן הזה מסר להוד קדושתו הפטריארך של ירושלים איארותיוס ב- 1879, לזיכרון עצמו ולהוריו."
הכתובת נחקקה ב- 1881, ומעל לכתובת חקוקים בלוח אבן נוסף כלי עבודה שבהם השתמשו בוני הכנסייה: אזמל, צבת, קרדום, מחוגה, אנך, כלי מדידה, פטיש ומשור.
בכנסייה מתגורר כיום נזיר בודד, ואולם מצטרפים אליו לתפילת יום ראשון נזירים ממקומות אחרים בירושלים.
בצד הכנסייה בניין ששימש מעון קיץ לפטריארך היווני בירושלים, בניית המבנה הושלמה בשנת 1890, והוא שימש לאחר מכן כמעון גם לצלייני העדה. כיום משמש הבית כמעון של אלי"ן לילדים פגועים. ראשוני החוסים במקום הם נפגעי מגפת שיתוק הילדים שפרצה בארץ בשנת 1955.
במלחמת השחרור היה המנזר לזירת קרבות, ובו התחולל אחד הקרבות הקשים ביותר של המלחמה, במסגרת מבצע יבוסי. בפינת הגן מצבת זיכרון לנופלים. לוחמים מפורסמים שהשתתפו בקרב: רפאל איתן (רפול), דוד אלעזר (דדו), ואליהו סלע (רעננה). ניתן לראות פגיעת כדורי רובה ופגזים של המשוריין הערבי-עירקי ממלחמת השחרור במעון הפטריארך.
בשטח המנזר (כנראה מתחתיו היום) מספר מערות קבורה מעניינות ביותר. נמצאו בהן שמות הנקברים, ומסתבר שהם היו כהנים ממשפחה המוכרת לנו מן המקורות. המערות נחפרו בסוף המאה ה-19, והתפרסמו ב- 1912 על ידי הנסלר הגרמני. ראש המשפחה היה יהוסף קלון בן שמעון ממשמר הכהנים ישבאב, ובניו ובנותיו היו יוסף, שמעון, יחזק, ושלומציון ברת גמלא, שנישאה ליהועזר והם הולידו את שמעון. שמעון בן יהוסף קלון הוליד את שמעון, ויחזק בן יהוסף קלון הוליד את יהועזר, מרים ויועזר.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אייל רגב, "הקבורה המשפחתית והחוץ-משפחתית בירושלים ובסביבתה בתקופת בית הורדוס", בתוך קתדרה 113, יד בן-צבי, תשס"ג.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנזר סן סימון |
- תיאור קרב סן סימון מתוך אתר הפלמ"ח.
- תמונת לוויין של מנזר סן סימון באתר Google Maps