מלכויות זכרונות ושופרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלכויות זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות המתווספות לתפילת העמידה, בתפילת מוסף של ראש השנה במקום ברכה אמצעית אחת הנהוגה בתפילות שבת ויום טוב או בתפילת מוסף רגילה. ובזמן שהיה היובל נוהג היו מתווספות ברכות אלו גם בתפילת מוסף של יום הכיפורים של שנת היובל. כמו כן נאמרו ברכות אלו בימי קדם במעמד היציאה למלחמה (עורכי מלחמה).

בשבע תעניות הגשמים האחרונות בארץ ישראל, היו מוסיפים לתפילת העמידה ברכות זכרונות ושופרות, ועוד ארבע ברכות, סך הכול כ"ד ברכות (לא כולל ברכת המינים).

שלוש הברכות פותחות בקטע פיוט המכונה בתלמוד: תקיעתא דבי רב. בכל ברכה מזכירים 10 פסוקים מן התנ"ך הקשורים לנושא הברכה: 3 מן התורה, 3 מן הכתובים, 3 מן הנביאים, ומסימים בפסוק עשירי מן התורה. לאחר חתימת הברכה תוקעים בשופר.

[עריכה] ברכת מלכויות

הברכה משולבת עם ברכת קדושת היום הרגילה הנאמרת כבכל יום טוב, הפותחת במלים אתה בחרתנו ומזכירה את עניין הקרבנות. לאחר הקרבנות עוברים לעניין המלכויות בקטע עלינו לשבח ו"על כן נקווה" שלאחריהם נאמרים פסוקי המלכויות. חתימת הברכה היא כבכל ברכות קדושת היום של שאר תפילות ראש השנה: "ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזיכרון".

[עריכה] ברכת זכרונות

הפתיחה: אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם. חתימת הברכה: ברוך אתה ה' זוכר הברית.

[עריכה] ברכת שופרות

ערך מורחב – ברכת שופרות

הפתיחה: אתה נגלית בענן כבודך על עם קודשך לדבר עימם. חתימת הברכה: ברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים.