מישל סולימאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל סולימאן (בערבית: ميشيل سليمان, תעתיק מדויק: מישיל סֻלימאן) (נולד ב-21 בינואר 1948 בעיירה עמשית שליד ג'ביל) הוא מפקד צבא לבנון לשעבר ומכהן כנשיא לבנון הנוכחי.
סולימאן, נוצרי מארוני, דובר ערבית, אנגלית וצרפתית. הוא נשוי ואב לשלושה. יש לו תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת לבנון. ב-25 במאי 2008 נבחר ברוב של 118 מתוך 127 בפרלמנט הלבנוני הגנרל סולימאן כנשיא ה-12 של הרפובליקה הלבנונית.
[עריכה] קריירה צבאית
סולימאן התגייס לאקדמיה הצבאית ב-4 באוקטובר 1967, וב-1970 השלים את הכשרתו כקצין והחל לפקד על מחלקה. הוא המשיך להתקדם והגיע על לתפקיד של מפקד גדוד, לאחר מכן מונה לראש האקדמיה הצבאית למש"קים. ב-1979 הוא הועבר למטה הכללי של צבא לבנון לתפקיד המזכיר הכללי. ב-4 בדצמבר 1990 הוא קוּדם לדרגת קולונל ומונה לאחראי על המודיעין באזור הר הלבנון. ב-25 באוגוסט 1991 שב לתפקידו כמזכיר הכללי במטכ"ל. ב-6 ביוני 1993 מונה למפקד הבריגדה ה-11 של חיל הרגלים שהייתה פרוסה באזור רצועת הביטחון של צה"ל בדרום אזור הבקאע ובדרום לבנון. ב-15 בינואר 1996 קוּדם לדרגת גנרל ומונה למפקד בריגדה 6 של חיל הרגלים.
בשל קושי למצוא מועמד שיתאים לנשיאות לבנון ב-1998 מונה אמיל לחוד לתפקיד, תוך שינוי חוקת לבנון כך שתתאפשר בחירתו של ראש המטה הכללי המכהן. כתוצאה ממינוי לחוד לנשיא, קוּדם מישל סולימאן לתפקיד מפקד צבא לבנון ב-21 בדצמבר 1998, תפקיד השמור על פי האמנה הלאומית הלבנונית למארוני.
ב-2005, עם נסיגת צבא סוריה מלבנון, התפרס צבא לבנון בפיקוד סולימאן בחלקים נרחבים של המדינה. במהלך מלחמת לבנון השנייה לא מילא הצבא תפקיד בקרבות, אם כי סולימאן הביע תמיכה מילולית במאבקם של לוחמי החיזבאללה.
בחודשים מאי-אוגוסט 2007 עמד הצבא במבחן, כאשר נלחם בהצלחה נגד אנשי ארגון הטרור האיסלמיסטי פתח אל-אסלאם במחנה הפליטים נהר אל-בארד בצפון לבנון.
סולימאן זכה לעיטורים ומדליות רבות מטעם צבא לבנון ולעיטורי כבוד גם מצבא סוריה ומצבא אוקראינה.
[עריכה] מינויו לנשיא
בשלהי 2007 הסתמן מישל סולימאן כמועמד פשרה בין הקואליציה והאופוזיציה הלבנונית לתפקיד נשיא לבנון לאור סיום כהונתו של אמיל לחוד ב-23 בנובמבר. [1] עם זאת, מספר נסיונות לגיבוש הסכמה על מועד עריכת הבחירות לפרלמנט והצבעה על חוק בחירות חדש (שיתרום להגדלת הייצוג המוסלמי בפרלמנט) כשלו במשך יותר משנה של מתיחות פוליטית מתמשכת בין האופוזיציה הפרו-סורית, שהונהגה על ידי חיזבאללה ואמל לבין תומכי הממשלה האנטי-סורים - קואליציית ה-14 במרץ (על שם היום בו הייתה מהפכת הארזים).
במאי 2008 הגיעה המתיחות בלבנון לשיא, כאשר תומכי חיזבאללה תקפו את מתנגדיהם - הקבוצות הפרו-מערביות אשר שלטו בקואליציה. הצבא, בפיקודו של סולימאן, נמנע מלהתערב בקרבות. המתיחות התעוררה עקב החלטות של הממשלה להכריז על רשת התקשורת העצמאית של חיזבאללה בדרום לבנון כבלתי-חוקית ולהדיח את האחראי על הביטחון בשדה התעופה בביירות שהוא תומך חיזבאללה. בפשרה שגובשה לבסוף בין הצדדים בדוחה ואושררה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם נכלל מינוי סולימאן לנשיא, אשר התקבל ברוב גדול בפרלמנט הלבנוני ב-25 במאי 2008. בכך נבחר נשיא חדש ללבנון לאחר שישה חודשים בהם עמדה זו לא אוישה, ובא לקצו המשבר הפוליטי בן 18 החודשים ששרר במדינה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של סולימאן מאתר צבא לבנון (אנגלית)
- איתמר ענברי, הגנרל שינסה לאחד את לבנון, nrg, 25.5.2008
| הקודם: אמיל לחוד |
מפקד צבא לבנון | הבא: טרם נקבע |
| הקודם: אמיל לחוד |
נשיא לבנון | הבא: מכהן |
