מירוץ הקפת התבור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירוץ הקפת התבור ע"ש יצחק שדה הינו מירוץ מסורתי המתקיים מדי שנה. זהו המירוץ הוותיק בישראל, לאחר מירוץ מגנס בירושלים. מסורת מירוצי הקפת התבור החלה בשנת 1952. על פי עתונאי הספורט הוותיק, ישראל פז, הקפת התבור נקבעה על ידי מרכז הפועל, לאחר מותו של האלוף יצחק שדה ולזכרו. לאחר שפרש מצה"ל, יצחק שדה היה חבר מועצת עירית תל אביב וחבר מרכז הפועל, טבע את הסיסמה "ספורט לאלפים ולא לאלופים". המירוץ מאורגן על ידי מועצה אזורית הגליל התחתון, בשיתוף מחלקת כושר קרבי של צה"ל, מתנדבים וגורמים נוספים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מטרות הקפת התבור
- ריצה תחרותית ועממית במסלול ההררי, תוך מאבק עם מכשולי הטבע.
- צעדה עממית בטבע, מאמץ גופני בריא ומשחרר, במסלול הריצה.
- שימור ערכי יצחק שדה, הפלמ"ח ומורשת צה"ל באתוס הלאומי, היציאה מן הגדר, טוהר הנשק, ההעזה ולקיחת אחריות, שלום ודו-קיום.
[עריכה] מסלול ושיא המסלול
מירוץ הקפת התבור הוא מירוץ שדה בתנאי שטח מגוונים ולא מירוץ כביש. אורך מסלול הריצה של הקפת התבור הוא 11 ק"מ. תחילתו בנחל השבעה, למרגלות הר תבור, בגובה 80 מטר מעל פני הים. מכאן המסלול מטפס לגובה של 280 מטר, לאורך 3 ק"מ, בעלייה תלולה בינות לבתי הכפר שיבלי. זהו שיא גובה המסלול, בצומת עם הכביש העקלקל המטפס אל פסגת ההר. מסלול המרוץ איננו עולה לפסגה ולכנסיות, אלא יורד בירידה תלולה לכפר דבורייה, מקיף את הכפר אום אל ע'אנם מדרומו, יורד בכביש 65 עד לצומת גזית ומשם מטפס ויורד אל נקודת ההתחלה. מיקצה זה פתוח לכל ומשתתפים בו כאלף בני נוער, חיילים וחיילות, בוגרים ובוגרות. מסלול זה של מירוץ השדה, עבר שינויי תוואי קלים במשך השנים ולכן קשה להשוות הישגים מהקפות שנערכו בשנים שונות. בשלושים ההקפות הראשונות (1953-1982) השתתפו בהקפות גם רצים מהירים מחו"ל. שיא המסלול הושג על ידי גינטר קוהל מגרמניה, שקבע תוצאה של 36:36 דקות בשנת 1981.
[עריכה] שינויים בהקפת התבור במרוצת השנים
במשך עשרות שנים, נחשבה הקפת התבור למירוץ מוביל ויוקרתי. באותן שנים נערכו מעט מרוצים, רצים נהרו אליו מכל קצווי הארץ. עם התפתחותה של תרבות הפנאי, נוספו מירוצים רבים בכל רחבי הארץ, וכתוצאה מכך הלכה ודעכה כמות המשתתפים בו. יתר על כן, נוצר מצב שכדי להביא להשתתפותם של הרצים המובילים, לא היה די בהענקת גביעים למנצחים, אלא היה הכרח גם להעניק פרסים כספיים למנצחים.
החל מהמירוץ ה־1 ועד למירוץ ה־43, העיתון על המשמר העניק בכל שנה את הגביע למנצח (עד שחדל לצאת לאור בשנת 1995). החל משנת 1994, הושווה הפרס הכספי למנצחת, לפרס הכספי למנצח.
למן הקפת התבור הראשונה ב־1953 ועד לשנת 1994 (הקפת התבור ה־42), ההקפה נערכה בשבת בבוקר. החל מהקפת התבור ה־43 בשנת 1995, יום התחרות הוקדם משבת ליום שישי, כדי לאפשר גם לחיילי צה"ל לקחת חלק במפעל זה. הקפת התבור נערכת בשטח פתוח, בטבע. האדמה באזור זה עשירה וגשם של שעתיים הופך אותה לעיסה טובענית, מצב שמחייב את דחיית המירוץ. לפיכך, החל משנת 1996 הועתק חודש התחרות מחודש מרץ לחודש אפריל, עקב הצורך להתרחק מעונת הגשמים וכן להימנע מחמסינים המאפיינים את התחלת האביב. עקב חשש כללי מריצה בחום כבד, שעת הזינוק הוקדמה לשעת בוקר מוקדמת מאד, דבר שמקשה על הגעת הרצים ממרכז הארץ ומדרומה.
[עריכה] אליפות צה"ל
החל משנת 1998 מרכז כושר קרבי של צה"ל הצטרף באופן רשמי וקבוע למארגני הקפת התבור, הקפת התבור הפכה גם לאליפות צה"ל במירוצי שדה. למיקצה הארוך בן 11 ק"מ נוסף מיקצה תחרותי ועממי באורך 5.5 ק"מ, שבו נוטלים חלק יחידות חיילים וחיילות.
