מיכאל גרוס (שחיין)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל גרוס (בגרמנית: Michael Groß) (נולד ב-17 ביוני 1964 בפרנקפורט), שחיין מערב גרמני.
גרוס כונה "האלבטרוס" בזכות מוטת זרועותיו (2.25 מטר) וגובהו (2.02 מטר). שלט במקצה 200 מטר פרפר משנת 1981 ועד 1988. בשנים אלה, הוא כמעט ולא הפסיד במקצה זה, שבר ארבע פעמים את שיא העולם, זכה בשתי אליפויות עולם ובמדליית זהב אולימפית אחת.
באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), היה גרוס אחד הספורטאים הבולטים בבריכה האולימפית. את מקצה 200 מטר חופשי, ניצח גרוס בקלות. במקצה 100 מטר פרפר, זכה גרוס בזהב לאחר שניצח את הפייבוריט, פאבלו מוראלס. במקצה 200 מטר פרפר, הפסיד גרוס את הזהב לשחיין האוסטרלי הצעיר והאלמוני, ג'ון סיבן, אשר גובהו היה 1.73 מטר בלבד, באחת מההפתעות הגדולות ביותר בבריכה. במקצה השליחים 4X200 מטר חופשי, היה גרוס המנהיג של הנבחרת המערב גרמנית, שבסופו של דבר, הסתפקה במדליית כסף לאחר שהפסידה לארצות הברית.
גרוס זכה ב-13 מדליות באליפויות העולם (חמש מזהב), חמש עשרה מדליות זהב באליפויות אירופה וארבע פעמים נבחר לספורטאי השנה במערב גרמניה (1982, 1983, 1984, 1988). הוא פרש משחייה ב-1991.
גרוס נבחר לשחיין השנה בעולם ב-1985.
|
||
| 1900: פרדריק ליין | 1968: מייקל וואנדן | 1972: מארק ספיץ | 1976: ברוס פורניס | 1980: סרגיי קופליאקוב | 1984: מיכאל גרוס | 1988: דאנקן ארמסטרונג | 1992: ייבגני סאדוביי | 1996: דניון לואדר | 2000: פיטר ואן דן הוחנבנד | 2004: איאן ת'ורפ |
