מייק אלדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיכאל "מייק" אלדר (נולד ב-1946), אלוף משנה (מיל') בחיל הים, סופר, מרצה והיסטוריון. ספריו עוסקים בעיקר בצה"ל ובחיל-הים. אלדר פרסם שלושה ספרי ילדים במהלך שירותו הצבאי ועוד עשרה ספרים לאחר שחרורו מצה"ל.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 לאחר השחרור מצה"ל 2 המאבק עם מחלקת ביטחון מידע 3 ספריו 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

אלדר נולד בחיפה לאב עולה מבריטניה ואם מדרום אפריקה.

ב-1964 התגייס לחיל הים הישראלי. במהלך שירותו, שנמשך 20 שנה, פיקד על ספינת משמר בכנרת טרם מלחמת ששת הימים, ועל כל סוגי הנחתות של חיל הים, על פלגת דבורים, על בסיס חיל הים בראס סודר, על פלגת שליטה בבסיס חיפה ועל שתי פלגות נחתות בזירות הים התיכון וים סוף.

במבצע שלום הגליל (1982) פיקד אלדר על כוח נחתות שהנחית את אוגדת הצנחנים בשפך נהר האוולי בלבנון. על מבצע זה זכתה פלגת הנחתות בצל"ש שהוענק לה, כעשר שנים לאחר הביצוע, על ידי מפקד חיל הים דאז, האלוף עמי איילון.

במהלך שירותו הצבאי גילה אלדר את חדוות הכתיבה והוציא לאור שלושה ספרי ילדים.

[עריכה] לאחר השחרור מצה"ל

אלדר השתחרר מצה"ל בשנת 1985, ניהל חברה לתרגום סרטים ואחר כך פנה לפוליטיקה, מונה למנהל הארגוני של מפלגת שינוי והיה אף מועמד לכנסת מטעמה.

אלדר סיים תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני במדע המדינה, והוא בוגר המכללה לביטחון לאומי. אלדר ייצג את מדינת ישראל בשליחויות רבות לחו"ל, מטעם ארגונים יהודיים וממשלתיים.

לאחר שחרורו כתב עשרה ספרים, שרובם עסקו בצבא בכלל ובחיל הים בפרט. שניים מספריו עמדו במרכז מחלוקת עם מחלקת ביטחון מידע. בשנים 1985-1995 כתב אלדר טור במגזין "מעריב לנוער" ובו תשובות לשאלות צעירים המיועדים לגיוס.

[עריכה] המאבק עם מחלקת ביטחון מידע

שניים מספריו של אלדר, "שייטת 11 - הקרב על הצל"ש" ו"דקר וסיפורה של שייטת הצוללות" ראו אור בשלהי שנת 1996 ותחילת שנת 1997 ואושרו לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית, אך נאסרו לפרסום בהמלצת מחלקת ביטחון מידע של צה"ל. העילה המשפטית לאיסור הייתה הטענה כי אלדר לא העביר את ספריו לאישור ועדת השרים לפרסומים, שפעלה בכפוף להוראות סעיף 117 לחוק העונשין. כמו כן טענו אנשי ביטחון השדה כי אלדר פרסם מידע שסיווגו "סודי", ועבר בכך על הוראות סעיף 113 לחוק העונשין - ריגול חמור. במסגרת המאבק נגד אלדר בוצעו שני חיפושים בביתו, הוחרמו מסמכים ומחשב, והוא נחקר במשך חודשים ארוכים. כמו כן, הוגשה תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבלת פסק דין הצהרתי, לפיו יש בספריו דברים שנודעו לו בתוקף תפקידו. לאחר מאבק משפטי וציבורי ממושך נסגרו תיקי החקירה נגד אלדר ושני ספריו אושרו מחדש לפרסום. "דקר" אושר בכפוף לשינויים, ויצא במהדורה חדשה, ו"שייטת 11" אושר כפי שהיה, ובו כל המידע שהושמט מ"דקר".

העובדה כי בוצעו שינויים בספר "דקר", שהיה אסור לפרסום, נחשפה על ידי ראש מחלקת ביטחון שדה בעבר, אל"מ (מיל') בן-דוד, בכתבות ב"הארץ", ב"במחנה" ובאתרי אינטרנט רבים. בעקבות זאת פנה אלדר לבתי המשפט כדי לפתוח את הדלתיים בכל התיקים שנוהלו בעניינו. בשנת 2005, לנוכח אישור הרמטכ"ל, החליט שופט בית המשפט המחוזי, שמואל ברוך, להתיר לפרסם את מהות השינויים שבוצעו בספר.

מאבקו של אלדר זכה לתמיכה של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, בראשותו של ח"כ מיכאל איתן, ובמסגרת זו אף שונו שני החוקים שאפשרו את המאבק נגד אלדר (תיקון 65 לחוק העונשין). כמו כן, ח"כ איתן פעל נמרצות להסרת כל איסורי הפרסום בפרשה, ובכלל זה העילות לאיסור המשך הפצת הספרים. במאי 2006 התפרסם מחקר על ידי החוקרים ד"ר קרין ברזילי-נהון ופרופ' גד ברזילי בו קודמה הטענה כי הצנזורה במקרה של מייק אלדר עקרה מתוכן בעידן האינטרנט [1]. באוגוסט 2006 הורה השופט שמואל ברוך מבית המשפט המחוזי בתל אביב להסיר את איסורי הפרסום מהתיק העיקרי בעניינו של אלדר, ונימק זאת בכך שהחומר מופיע ממילא כולו באינטרנט, ונימוקי המדינה להשארת צווי איסור הפרסום על כנם הם "סיסמאות וכותרות" בלבד. לפיכך, התיר השופט לפרסם את כל נימוקי המדינה לאיסור פרסום ספריו של אלדר וההסברים להם.

פרשת אלדר עדיין נידונה בבית המשפט העליון.

[עריכה] ספריו

אלדר פרסם שלושה ספרי ילדים במהלך שירותו הצבאי ועוד עשרה ספרים לאחר שחרורו מצה"ל.

• שלושה ספרי לילדים ולנוער בסדרת "הדולפינאים".
• ספר לילדים: "האטבון, האטבונית ודגל ישראל".
• "ראש גדול" - מדריך למתגייס המבוסס על טורו של אלדר ב"מעריב לנוער".
• מדריך למתגייס ולמתגייסת - המדריך הרשמי של צה"ל.
• מילון סלנג צבאי
• TTG - אנשי הצללים (על ההעפלה)
• יחידה 424 - סיירת "שקד".
• "האויב והים" - סיפורי מורשת חיל הים.
• "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי".
• "שייטת 11 - הקרב על הצל"ש".
• "דקר וסיפורה של שייטת הצוללות".

אלדר כתב שירים רבים. אחד מהם, "נאהב", הולחן על ידי אורי קריב, בוצע על ידי להקות זמר רבות, ומושמע באירועים ממלכתיים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מילות השיר נאהב באתר שירונט.
• הספר, הצוללת ופארסת איסור פרסום באתר "דואר חשמלי"
• פרסומים של חברי אומ"ץ באתר אומ"ץ
• חופש הביטוי בחלם באתר גלובל-ריפורט
• איסור הפרסום המגוחך – מה הם מסתירים? באתר גלובל-ריפורט
• מה קרה? ומי אשם? בפרשת אל"מ (מיל') מיכאל (מייק) אלדר באתר tip
• "פרשת הספרים של אלוף משנה (מיל.) מייק אלדר באתר rotter.net
• קרין ברזילי-נהון וגד ברזילי, חופש הביטוי המעשי והמדומיין באינטרנט: על בטלותה והולדתה המחודשת של הצנזורה
• The Mike Eldar case
• Mike Eldar
• The Mike Eldar case - an Israeli fiasco