מיואון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיואון | |
---|---|
הרכב: | חלקיק אלמנטרי |
סטטיסטיקה: | פרמיון |
קבוצת שיוך: | לפטון |
דור: | שני |
חלקיק: | מיואון |
תכונות | |
מסת מנוחה: | 1.88×10-28 kg 105.6 MeV/c2 |
מטען חשמלי: | - e |
ספין: | 1/2 |
מטען צבע: | 0 |
אינטראקציות: | כבידה, אלקטרומגנטיות, אינטראקציה חלשה |
היסטוריה | |
נצפה? | כן |
שנת גילוי: | 1936 |
מיואון, על-פי המודל הסטנדרטי, הוא שם לחלקיק אלמנטרי יציב-למחצה בעל מטען חשמלי שלילי. מיואונים ידועים גם בטעות כמזוני מו, אך הם אינם מזונים. למיואון יש מסה גדולה פי 207 מזו של האלקטרון (105.6 MeV) וספין של 1/2 . גם האלקטרונים וגם המיואונים משתייכים למשפחת הפרמיונים הקרויה לפטונים. המיואון מסומן בסימן μ-, ואילו האנטי-חלקיק שלו (אנטי-מיואון) מסומן באות μ+, בהתאם למטען החשמלי.
באטמוספירה של כדור הארץ, מיואונים נוצרים כאשר חלקיק הפאיון מתפרק. הפאיונים נוצרים בשכבות האטמוספירה העליונות עקב פגיעת קרינה קוסמית ויש להם זמן חיים קצר מאוד - ננו-שניות בודדות בלבד. למיואונים שנוצרים מהתפרקויות הפאיונים זמן חיים קצר מאוד גם-כן: זמן ההתפרקות שלהם אורך 2.2 מיקרו-שניות. אך למרות זאת, קל מאוד לצפות בהם על פני כדור הארץ מכיוון שבזכות האנרגיה הגבוהה שלהם, הפרשי הזמן הנוצרים על-פי תורת היחסות הפרטית גדולים במיוחד.
כמו במקרה של אלקטרונים, קיים נייטרינו מיואוני הקשור למיואון. הסימון של הנייטרינו המיואוני הוא νμ.
[עריכה] ראו גם
חלקיקים: אלקטרון | מיואון | טאו | נייטרינו אלקטרוני | נייטרינו מיואוני | נייטרינו טאואוני אנטי-חלקיקים: פוזיטרון | אנטי-מיואון | אנטי-טאו | אנטי-נייטרינו אלקטרוני | אנטי-נייטרינו מיואוני | אנטי-נייטרינו טאואוני |