מטען אלמנטרי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: ניסוח מבולבל ותמציתי מדי, קישור שבור. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
מטען יסודי או מטען אלמנטרי (סימון e) הוא המטען החשמלי שנושא פרוטון יחיד , או הערך הנגדי של המטען שנושא אלקטרון יחיד.
זהו קבוע פיזיקלי יסודי ויחידה למטען חשמלי במערכת של יחידות אטומיות.
ערכו הוא: 
קולון או 
ביחידות cgs.
מאז שנמדד לראשונה על ידי רוברט מיליקן בניסוי המפורסם שלו ניסוי טיפת השמן בשנת 1909, המטען היסודי נחשב לבלתי ניתן לחלוקה. הקווארקים, אשר הניחו את קיומם בשנות ה-60 של המאה ה-20, נחשבים לחלקיקים שמטען הוא שליש או שני שליש מהמטען היסודי, אולם הם נצפו רק בחלקיקים עם מטען ביחידות שלמות של המטען היסודי ומעולם לא התגלו באופן חופשי.
ב-1982 רוברט לאפלין (Robert Laughlin) ניסה להסביר את "אפקט הפרוזדור" (המטען הקוונטי השברי) על ידי ניבוי הקיום של חלקיקים בלתי עצמאיים טעונים במטען שהוא כפולה שברית של המטען היסודי. ב-1995 מטען שברי של חלקיקים בלי עצמיים נמדדו ישירות באלקטרומטר אנטינקודתי קוונטי ב[1] אוניברסיטת סטוני ברוק שבניו יורק. ב1997, שתי קבוצות של פיזיקאים במכון ויצמן ברחובות ומעבדות CEA שליד פריז, טענו שהם גילו חלקיקים כאלה אשר נושאים זרם חשמלי.
