מחוז טיגראי (היסטורי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיגראי הינו מחוז היסטורי של אתיופיה לפני הארגון המנהלי מחדש של שנת 1995 שהפך את המחוז למחוז טיגראי המודרני יחד עם אזורים היסטורים כגון המחוזות סאמיאן, טמביין, אגאמה ואנדארטה.
[עריכה] היסטוריה
במשך ימי הביניים טיגראי מקונן (תרגום: מושל טיגראי) היה השליט באותו האזור. טיגראי כללה בתוכה מחוזות כגון בהר שכלל את מפרץ בארי, אגאמה, אקלה גוזאי, ואת ממלכת בהאר ששלטה על מה שהיום אריתריאה המודרנית והעיירה שירה שכיום בנפת טיגראי המערבית. כאשר שליט טיגראי היה קיים באופן מקביל למלך של בהאר, הגבול ביניהם ככל הנראה היה נהר מאראב, שכיום מהווה את הגבול שבין מחוז טיגראי לבין אריתריאה. אחרי הפסדו של מלך בהאר למורדים של המלך יסחק, התואר טיגראי מקונן ניתן לו והוא שלט על חלקים גדולים מאריתריאה של היום במיוחד במאה ה-19.
לפני המאה ה-19 בתקופת השופטים, שני התארים היו מקביליים, והמצביא ששלט באזור היה צריך הכרה מהקיסר וקיבל תואר ראס או ,דאג'אזמאץ'. המצבאים מטיגראי התחלפו עם אחרים, בעיקר עם אלו של באגמדיר או יג'ו. באמצע 1800, המצבאים של טאמביאן ואנדארטה הצליחו ליצור אדונות באופן מוגזם על טיגראי לשושלת שלהם.אחד מחברי השושלת הדאג'אזמאץ' קאסאי מארצ'ה, הצליח להשיג את הכתר הקיסרי ב-1872 תחת השם יוהנס הרביעי. עקב מותו בקרב מאטמה, הכתר האתיופי נלקח ממנו למלכך של שוואה והכוח עבר דרומה מטיגראי לאדיס אבבה.
עם האימוץ של החוקה החדשה בשנת 1995 המחוז נחלק לשניים החלק המזרחי שהוא בעיקר מוסלמי וגרים בו למעשה אפארים נהפך לחלק ממחוז אפאר והחלק המערבי שישבו בו בעיקר טיגראינים יחד עם רצועה בפינה הצפון-מערבית של מחוז באגמדיר שישבו בו בעיקר וולקאיטים (תושבים אשר דוברים טיגראינית אך מזהים את עצמם בתור אמהרים ולא טיגראינים) נהפכו להיות חלק ממחוז טיגראי החדש.
