מוניטין (חשבונאות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתחום החשבונאות, מוניטין הוא אותו חלק מערך הישות העסקית אשר לא ניתן ליחסו באופן ישיר לנכס מוחשי או לחבות כלשהי. הוא משקף את היכולת של החברה לייצר רווח גבוה מהרגיל, בין אם עכשיו, ובין אם בעתיד, בהשוואה למצב שבו ברשות של החברה נכסים מוחשיים בלבד.

לדוגמה, לחברת תוכנה יכולים להיות נכסים מוחשיים דוגמת מחשבים שולחניים, שרתים, ציוד משרדי וכדומה, בערך של אחד מיליון ש"ח. אך ייתכן שהערך הכולל (לרבות סמלים ושמות מסחריים, והון אינטלקטואלי) של החברה נאמד בעשר מיליון ש"ח. אדם הקונה את החברה ישלם עשר מיליון ש"ח עבור סך הנכסים, שמתוכם מיליון ש"ח הוא נכסים מוחשיים ו-9 מיליון ש"ח הוא המוניטין.

ואולם, קשה מאוד לאמוד את ערך המוניטין, במיוחד כאשר קשר אישי הוא מרכיב עיקרי. רואה חשבון המוכר את משרדו, לא יוכל להבטיח שכל הלקוחות שלו יעברו לקניין.

המוניטין נוצר כאשר חברה נקנית ביותר מערך הנכסים המוחשיים שלה. ההפרש שבין מחיר המכירה לערך סך הנכסים הוא בהגדרה המוניטין של החברה שנמכרה. על החברה הרוכשת להכיר במוניטין כנכס בדוחות הכספיים שלה ולהציג אותה בשורה נפרדת במאזן, בהתאם לשיטה החשבונאית הנוכחית עבור רכישה.

בעבר יכלו הפירמות לבחור בין שתי שיטות חשבונאיות על מנת לרשום פעולת צירוף עסקים: השיטה החשבונאית עבור רכישה, כפי שהוסבר לעיל, ואיחוד עניין. שיטת איחוד עניין משלב את ערך הספרים של הנכסים וההתחייבויות של שתי הפירמות, במטרה ליצור מאזן חדש. לכן, לא ניתן להבדיל מי קנה את מי. שיטה זו גם לא רשמה את מחיר הרכישה ששילמה החברה בעסקה זו. פרסומה של 141 FAS אסר את השימוש בשיטה זו. בנוסף, לא ניתן לבצע פחת על מוניטין תחת על פי FAS 142. חברות התנגדות למהלך להספיק את השימוש בשיטת איחוד עניין, ולכן הפחת הוסרה על ידי המועצה לתקני חשבונאות פיננסית (FASB) כוויתור. מאז ה-1 בינואר 2005 ישנה גם איסור להשתמש בשיטה זו תחת כללי הוועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות (IASC).

במקום הפחתת ערך המוניטין בכל שנה במהלך מקסימום 40 שנה, הפירמות נדרשות כעת להעריך את הערך ההוגן של המוניטין באמצעות שימוש בערך הנוכחי של תזרים מזומנים עתידי, ולהשוותו לערך הספרים (לרבות ערך הנכסים והמוניטין, פחות ההתחייבויות). אם הערך ההוגן הוא פחות מהערך הרשום בספרים, יש להפחית את ערך המוניטין כך שהערך ההוגן יהיה שווה לערך בספרים. ההפסד בהפחתה מדווחת בשורה נפרדת בהצהרת ההכנסה, וערך המוניטין המותאם החדש מדווח בדוח המאזן.

מאחר שהקניין הרוחני, באופן כללי, הוא חלק מהמוניטין, אחד הנכסים החשובים ביותר בחברות מבוססות-ידע אינו מופיע בדוחות המאזנים הרשמיים. אצל חברות מסוג זה, הקניין הרוחני הוא שמביא רווח, ולא המבנים והמזומנים שהם מחזיקים. מכיוון שכך, עלולים הדוחות להביא לאומדנים מטעים, דבר המרתיע משקיעים שאינם מודעים לערכה האמיתי של החברה. ואולם, מאחר שקשה לאמוד נכס בלתי מוחשי זה מלכתחילה, ייתכן שהמצב לטובה, שכן הערכת-יתר של המוניטין הוא אחד הגורמים הגדולים בבועת הדוט קום.

כאשר פירמה נמצאת במצוקה, באיום של פשיטת רגל, המשקיעים מנכים את המוניטין מכל החישובים מכיוון שסביר להניח שלא תהיה לה שווי במכירה חוזרת.