מוזיאון חיפה לאמנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוזיאון חיפה לאמנות, נוסד ב־1951 לרגל תערוכה גדולה לכבוד מארק שאגאל. החל משנת 1977 הוא פועל בבניין הנוכחי שבשכונת הדר בחיפה במבנה אבן ייחודי שנבנה בשנות השלושים כבית ספר והוכרז כאתר לשימור. הבניין ממוקם על גבול ואדי ניסנאס, ציר מרכזי של התרבות המקומית, המחבר שלוש שכונות - יהודית, מוסלמית, ונוצרית. המוזיאון הוא אחד משלושת המוזיאונים לאמנות הגדולים בישראל, מתמקד בהצגת אמנות עכשווית, ישראלית ובינלאומית כאחת.

עם כניסתה של תמי כץ־פרימן לתפקיד האוצרת הראשית של המוזיאון בספטמבר 2005 התחדדה מטרתו של המוזיאון לשקף את התמונה המרובדת ורבת הפנים של התרבות העכשווית בעידן הגלובלי. התערוכות שהוצגו בשנים האחרונות ואלה המתוכננות לשנים הקרובות יעסקו בסוגיות מרכזיות סביב נושאים, רעיונות ומגמות תרבותיות. אשכול התערוכות המתחלף שלוש פעמים בשנה כולל, בנוסף לתערוכה המרכזית, תערוכות משנה המהדהדות את הנושא המוביל.

המרכז למדיה חדשה פועל במוזיאון מאז שנת 2004, ומטרתו להציג צורות אמנות תלויות טכנולוגיה ולחקור את ההיבטים החברתיים־תרבותיים שלהן. רצף התערוכות של המרכז למדיה חדשה נועד לפרוש מגמות שונות ומגוונות בעשייה העכשווית בתחום אמנות הווידאו והמדיה הדיגיטלית.

אוסף המוזיאון כולל כ־7,000 עבודות מתקופות שונות של האמנות הישראלית בציור, רישום, פיסול, צילום, וידאו ועבודות על נייר. באוסף בולטים אמנים ישראלים כמו מנחם שמי, יחיאל קריזה, מיכאל גרוס, משה קופפרמן ופנחס כהן גן. האוסף הבינלאומי כולל יצירות של אמנים כמו מקס ליברמן, דייגו ריוורה, מארק שאגאל וחנה אורלוף. מבחר מתוך האוסף מוצג במסגרת הסדרה בחירות אישיות שבה מוזמנת אישיות בכירה מתחום התרבות הישראלית לבחור מתוך האוסף ולנמק את בחירותיה. הסדרה מוצגת מדי פעם כחלק מאשכול התערוכות המתחלפות.