מוזיאון המדע בירושלים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוזיאון המדע על שם בלומפילד הנו מוזיאון המצוי בקריית המוזיאון שבגבעת רם בירושלים. במוזיאון מוצגות תערוכות מתחלפות בנושאי מדע וטכנולוגיה. התערוכות אינטראקטיביות, ומזמינות את המבקר לא רק לצפות במוצגים, אלא גם לגעת בהם ולהפעיל אותם. המוזיאון שואף להציג את המדע כחלק בלתי נפרד מן התרבות המודרנית ומקשר אותו לתופעות מחיי היומיום.
[עריכה] היסטוריה
המוזיאון נוסד במעבדה של פרופסור פיטר הילמן, במכון למדעי החיים, בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם ביולי 1992. זאת כהמשך לפעילות בשם "בית למדע פשוט" שנערכה באוניברסיטה העברית מאז שנת 1980, במטרה לעורר את הסקרנות ולהעמיק את ההבנה בעולם הטבע והטכנולוגיה לקהל רחב ככל שניתן.
הילמן אסף קבוצה של אנשי אקדמיה מתוך האוניברסיטה העברית סביב המטרה של הקמת בית קבוע שיציג את המדע לקהל הרחב, לבני הנוער ואפילו לילדים הקטנים ולהציג את המדע בדרך מושכת ופשוטה. המודלים שעמדו לנגד עיניו היו האקספלורטוריום בסן פרנסיסקו, שנפתח בשנת 1969 על ידי פרנק אופנהיימר, ומוזיאון המדע בטורונטו שבקנדה.
כדי ללמוד כיצד להקים מוזיאון בירושלים החליטה הקבוצה הירושלמית לצעוד בשני נתיבים מקבילים. ראשית נפתחה הנעבדה הנסיונית "עין רואה סדנא למדע" בשנת 1982. מעבדה ציבורית ניסיונית זו איפשרה לצוות לפגוש את הקהל ולבחון יחד אתו את אמצעי התצוגה הנכונים ואת דרכי ההדרכה המתאימות לחברה בישראל. במסגרת הסדנא הוקמו התערוכות "על החושים" , "גדול וקטן", "מתגלגל ועובר" וכן התקיימו אירועים לקהל כגון: "בועות סבון", "מסתובבים". הסדנא פיתחה תוכניות לתלמידים, חוגים למתעניינים והשתלמויות לעובדי הוראה.
במקביל התכנסה הקבוצה באופן קבועה כצוות חשיבה שתפקידו היה לנסח את התוכנית הרעיונית של המוזיאון החדש. תוכנית רעיונית זו הוצגה במסגרת של סמינר בינלאומי, "סמינר בת-שבע", שיזם וארגן פיטר הילמן בירושלים בשנת 1982. בסמינר התכנסו מומחים מחו"ל יחד עם אנשי מקצוע מתעניינים מישראל, והסמינר הווה למעשה את הגרעין ממנו צמחו כל מוזיאוני המדע בישראל. הסמינר חיזק את ידי הקבוצה הירושלמית להמשיך בדרך, להמשיך ללמוד ולגבש תוכניות, להמשיך להתנסות בפעילויות עם קהל ולחפש תמיכה ומשאבים להקמתו של מוזיאון מדע פעיל בירושלים.
התוכנית שגובשה כללה תוכנית אב למוזיאון המדע בירושלים בשטח של כ־10,000 מ"ר ובסמוך אליו קולנוע איימקס (אולם הקרנה מיוחד על מסך ענק). כמו כן אותר מגרש מתאים, בין מוזיאון ישראל לקמפוס המדעי של האוניברסיטה העברית, כחלק משדרת המוזיאונים הלאומית.
טדי קולק, ראש עיריית ירושלים דאז, התלהב מהפרויקט וסייע, בעזרת הקרן לירושלים, במציאת התורם אשר יאפשר את הקמת המוזיאון. הקרן קישרה בין הפרויקט למשפחת בלומפילד, ובעזרת קרן אל-די, מימנה המשפחה את הקמתו של מוזיאון המדע, שאגפו הראשון נפתח במשכנו החדש ביולי 1992.
הצלחתו של המוזיאון הצריכה את הרחבתו. בשנת 1995 פנה המוזיאון לקרן לירושלים והגישה לה תוכנית מפורטת לבניית אגף חדש - אשר נבנה במימון משפחת בלומפילד, משרד החינוך, ותורמים נוספים שהגיעו דרך הקרן לירושלים, ונחנך בקיץ 2001.
מאז פתיחת המוזיאון ביקרו בו כ־2,000,000 מבקרים, נבנו 17 תערוכות על ידי צוות המוזיאון מוזיאון (בממוצע נפתח במוזיאון תערוכות קבע חדשה אחת בכל שנה), פותחו 500 מוצגים פעילים, הוצגו 24 תערוכות מתחלפות (חלקן תערוכות מיובאות, וחלקן תוצרת הארץ), התקיימו 50 אירועים מיוחדים לקהל הרחב (כארבעה אירועים בכל שנה), ופותחו למעלה מ־130 תוכניות חינוכיות שונות (מגיל הגן ועד לגימלאים) ועוד היד נטויה.
המוזיאון מארגן מדי שנה, ב-14 במרץ, כחלק מיום הפאי, תחרות עבודות מדעיות של בני-נוער בשם תחרות מדענים צעירים.
זהו אחד משני מוזיאונים למדע הפועלים כיום בישראל (השני הוא המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה).
