מאיר עוזיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאיר עוזיאל (נולד ב-1945), עיתונאי, סאטיריקן, מתרגם, סופר ואיש תקשורת ישראלי.

נולד בשנת 1945 (תש"ו) וגדל בשיכון הקצינים בתל אביב. סבו היה הראשון לציון, בן ציון מאיר חי עוזיאל. בגיל 14 עבר עם משפחתו לקיבוץ נצר סרני. כשהשתחרר מצה"ל פתח סטודיו לאמנות תפקודית בתל אביב. בגיל 27 נהיה לעורך הגרפי והמאייר של העיתון מעריב. ב-1974 החל לכתוב עבור העיתון מעריב. ב-1997 היה ממקימי העיתון מקור ראשון ועורכו הראשי.

תוכן עניינים 1 עבודתו כעיתונאי והמדור "שיפודים" 2 עבודתו הספרותית 3 רדיו וטלוויזיה 4 פעילות דיפלומטית וציבורית 5 רשימת ספריו של מאיר עוזיאל 6 לקריאה נוספת

[עריכה] עבודתו כעיתונאי והמדור "שיפודים"

החל משנת 1974, החל עוזיאל לפרסם את המדור שיפודים במוסף סופשבוע של מעריב. כתיבתו של עוזיאל במדור התאפיינה באופי סטירי-הומוריסטי, והייתה ידועה גם בביקורת שלו, מנקודת מבט ימנית. בטור פורסמה גם "פינת השלולית" בה הופיעו סיפורי אהבה ואכזבה בין "צפרדעים" לבין "נסיכות". בשנת 2005 הופסק המדור במעריב, והמשיך באותה המתכונת בעיתון הצופה. בצד כתיבה אישית זו עוסק מאיר עוזיאל גם בעריכה, בכתיבת מאמרים, ראיונות וכתבות.

[עריכה] עבודתו הספרותית

יצאו לאור תשעה ספרים מפרי עטו של מאיר עוזיאל. ספרים אלו כוללים ספרי סאטירה (ספר רע: ידיעון לפושע המאורגן, ההיפך: סאטירה לא חינוכית, ספר נגד ג'וקים: ספר שיוציא לך את הג'וקים מהראש ויכניס לך אחרים, ו-ספר פסיכי), שני ספרי סיפורים קצרים בנוסח פינתו בשיפודים "פינת השלולית" (מעומק השלולית ו-עשיתי שלולית), שני רומנים (מקום קטן עם דבי ו-עובדות על תשוקה מסוימת), ואת הרומן הביוגרפי הראשון לארץ ציון על אודות סבו, הראשון לציון בן ציון מאיר חי עוזיאל. עליו זכה בשנת 2000 בפרס זאב לספרות ילדים ונוער. מאיר עוזיאל גם תרגם, יחד עם בנו את הספר סיפורי ערש פוליטקלי קורקט, או, אגדות ילדים בלשון סגי נהור, מאת ג'יימס פין גארנר.

החל מ-1999 יצר מאיר עוזיאל בימה אמנותית להעלאת יצירות ספרות מגדולי היוצרים ברץ ובעולם בשם "בימת מופעי הספרות" אשר התקיימו בתיאטראות שונים ברחבי הארץ, ובכללן: תיאטרון הקאמרי, בתיאטרון הבימה, תיאטרון צוותא, בית ציוני אמריקה , במרכז ז'ראר בכר בירושלים, ועוד...

[עריכה] רדיו וטלוויזיה

בשנות השבעים הינחה את התוכנית לתרבות ואמנות "שמונה וחצי",והשתתף במיגוון שעשועוני טלוויזיה, בהם: "תשע בריבוע" ו-"שחק אותה". גם ברדיו כיכב בתכניות סאטיריות, בהן: "לצון נופל על לצון" ו"יתוש בראש". מעבר לכך, עוזיאל גם פעל ליצירת מספר תכניות טלוויזיה דרמטיות- היסטוריות, רחבות היקף: "חידון המחתרות", "חידון הגבורה היהודית במלחמת העולם השנייה", "היינו שם איתם" (הינחה: ירון לונדון) ועוד...

פרויקט תיקשורתי זה הוליד את מצעד החיים אשר מאיר עוזיאל היה בין מייסדיו ומקבעי תכניו.

[עריכה] פעילות דיפלומטית וציבורית

בשנים 1986-1989 נשלח מאיר עוזיאל לשליחות ברומא כמנהל הסוכנות היהודית באיטלה. בתוקף תפקידו הוא מילא תפקיד מרכזי בעלייה הגדולה של יהודי ברית המועצות בשנים אלו. בין השנים 1994-1996 כיהן כמנהל קרן היסוד באיטליה.

גם בשנים בהן שהה מאיר עוזיאל בשליוחות בחו"ל המשיך בכתיבתו העיתונאית, ופרסום מדורו "שיפודים" במעריב.

עוזיאל נבחר להיות חבר בועד אגודת הסופרים העבריים בישראל. עם יסוד מועצת הפיס לתרבות ואמנות נבחר למועצה והיה יו"ר ועדת הספרות והשירה

מאיר עוזיאל מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשלושה.

[עריכה] רשימת ספריו של מאיר עוזיאל

• ההיפך : סאטירה לא חינוכית, רמת גן, אורנית, 1989.
• מעמק השלולית, מודן, תל אביב, 2000.
• מקום קטן עם דבי, מודן, תל אביב 1996.
• ספר נגד ג’וקים , ספר שיוציא לך את הג’וקים מהראש ויכניס לך אחרים, תל אביב, תש'ם 1980.
• ‫ ספר פסיכי, עיצוב ואיורים - ליאורה גרוסמן, גבעתיים 1993.
• עובדות על תשוקה מסוימת, תל אביב, 1992.
• עשיתי שלולית, לילדים, תל אביב תשמ'א 1981.
• הראשון לארץ ציון : סיפורו של הרב עוזיאל, סדרת ראשונים בארץ, יד בן צבי, ירושלים, תשנ'ט 1999.
• ספר רע: ידען לפושע המאורגן, רמת גן 1978.

• סיפורי ערש פוליטקלי קורקט, או, אגדות ילדים בלשון סגי נהור, מאת ג'יימס פין גארנר, מאנגלית - מאיר עוזיאל ואוהד עוזיאל, מודן תל אביב 1995.

[עריכה] לקריאה נוספת

• הרבנות הראשית לארץ ישראל, מאת מאיר עוזיאל, נדפס בקתדרה, 21, תשמ'ב, 1982.