מאיר הר-ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאיר הר-ציון (נולד בהרצליה ב-1934) היה מלוחמי יחידה 101 ומגיבורי פעולות התגמול בשנות ה-50, ממקימי סיירת הצנחנים ומפקדה הראשון.

הר-ציון בילה את נעוריו בקיבוץ עין חרוד, והקדיש את רוב זמנו החופשי לצפייה בטבע וסיורים רגליים. טיולים אלה חרגו לעתים מגבולות הארץ. בשנת 1952 יצאו הר-ציון בן ה-17 ואחותו שושנה בת ה-14, לטיול רגלי סובב כנרת. בבקעת הבטיחה שהייתה אז בשליטה סורית נעצרו והוחזקו בכלא בקונייטרה ובדמשק. הם שוחררו לאחר חודש בתיווך האו"ם והצלב האדום. מאוחר יותר ערך מסע יחד עם חברתו רחל סבוראי ל"עיר האסורה" - פטרה שבירדן. מסעו זה עורר השראה בקרב בני נוער ישראלים רבים שביקשו אף הם לערוך מסע דומה. חלקם קיפחו את חייהם בעיצומו של המסע.

הוא התגייס לנח"ל ושירת כמדריך טירונים. הוא לא היה מרוצה מחוסר הפעילות הקרבית שבתפקיד. באותה תקופה הוקמה יחידה 101 כיחידת קומנדו על ידי אריאל שרון ובזכות השם שיצא להר-ציון כסייר הוא צורף ליחידה. עם המיזוג בין היחידה לגדוד הצנחנים, מונה הר-ציון למפקד סיירת הצנחנים. שרון כתב עליו, "תוך זמן קצר הפך מאיר ללוחם הנועז ביותר של יחידה 101 והצנחנים, לסייר מעולה ואולי המעולה ביותר שידע צה"ל מעודו". בהמלצת משה דיין הרמטכ"ל הוסמך הר ציון לקצונה ללא קורס קצינים. זהו מקרה נדיר והיחיד בתקופת דיין.

ב-23 בדצמבר 1954 יצאו שושנה הר-ציון, אחותו של מאיר, וחברה, עודד וגמיסטר, בני ה-18, לטיול במדבר יהודה. השניים נרצחו בידי בני השבט הבדואי ראשידיה, וגופותיהם נמצאו רק לאחר שישה שבועות בשטח שבשליטת ירדן. בתגובה יצא מאיר הר-ציון לאזור עם יורם נהרי, זאב בלוצקי ועמירם הירשפלד, חבריו מיחידה 101, ורצח כנקמת דם ארבעה מבני השבט. הר-ציון נעצר בעקבות זאת והיו כאלה, כדוגמת משה שרת, שחשבו שיש להעמידו לדין באשמת הריגה או רצח. בסופו של דבר, עקב לחצם של משה דיין ודוד בן-גוריון לא הועמד לדין.

מאיר הר-ציון זכה בצל"ש (בשנת 1973 הומר הצל"ש הזה בעיטור העוז) על חלקו ב"מבצע כנרת" (מבצע "עלי זית"), שנערך ב-11 בדצמבר 1955, ובו פיקד הר-ציון על כוח של כ-70 לוחמים מסיירת הצנחנים. במהלך פעולת התגמול על משטרת א-רהווה בספטמבר 1956, נפצע הר-ציון בצווארו. חייו ניצלו הודות לתושייתו של הרופא הגדודי ד"ר משה אגמון (מוריס אנקלביץ'), שערך להר-ציון ניתוח שדה תחת אש. לרופא הוענק על כך עיטור העוז [1].

בסוף שנות ה-50, לאחר שהתאושש מפציעתו, נמנה הר-ציון עם צוות מקימי סיירת מטכ"ל ושימש קצין הדרכה (כאזרח עובד צה"ל) בשנותיה הראשונות של היחידה ^[1]. במלחמת ששת הימים הצטרף הר-ציון לסיירת הצנחנים של חטיבה 80, בפיקוד מיכה בן ארי (קפוסטה) ולחם עמה בחזיתות ירושלים ורמת הגולן. ^{[דרוש מקור]}

משה דיין כתב על מאיר הר-ציון בספרו "אבני דרך": ""בעיני, הר ציון הוא החייל הטוב ביותר שקם לצה"ל. ייתכן שגם לולא נפצע לא היה מגיע לדרגת פיקוד גבוהה. כוחו לא היה במתן הוראות לאחרים, אלא בהבנת המתרחש בשדה הקרב, בידיעת המעשה הנכון ובכושרו המופלא בתור לוחם."

הר-ציון הקים את ביתו, הקרוי "אחוזת שושנה", ע"ש אחותו המנוחה, באתר "כוכב הרוחות" שמצפון לבית שאן. פציעות משירותו הצבאי הותירו את הר-ציון נכה. חמורה במיוחד פציעה בצווארו, שמקשה עליו לדבר. ב-1969 יצאו לאור, בעריכת נעמי פרנקל, חלקים מיומנו שתיארו את מסעותיו כנער וכחייל.

בראיון נדיר שנתן בפברואר 2005 הביע הר-ציון עמדות ימניות תקיפות. בין השאר הוא השמיע ביקורת חריפה על רעהו הוותיק, אריק שרון, בשל תוכנית ההתנתקות וציין שהוא מאמין בנכונות תאוריית הקשר על רצח רבין^[2],

[עריכה] לקריאה נוספת

• מאיר הר-ציון, פרקי יומן בעריכת נעמי פרנקל, הוצאת לוין-אפשטיין, תל אביב, 1969.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עיטור העוז שהוענק למאיר הר-ציון, באתר "בעוז רוחם" של אגף משאבי אנוש בצה"ל
• על חלקו ב"מבצע כנרת" ב-1955 באתר "העמותה להנחלת מורשת הצנחנים"
• ההיסטוריה של יחידה 101. רשימת הלוחמים, ביוגרפיה של מאיר הר-ציון.
• מורשת קרב של יחידה 101 באתר הצנחנים בעשור הראשון.
• מאיר הר ציון מקים את סיירת הצנחנים. ראשיתה של סיירת הצנחנים.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ אבנר שור, חוצה גבולות, כנרת, 2008. פרק שפורסם ב nrg חבורת חיילים צעירים שהפכה ליחידת עילית.
2. ^ ‏קלמן ליבסקינד, החבר שלי, אריק, השתגע, מעריב, 25.2.2005. חלקים מהראיון: "שרון השתגע, הוא מסוכן", 23 בפברואר 2005, nrg חדשות.‏