מאידאן נזאלז'נוסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

_{קואורדינטות: 50°27′0″N 30°31′27″E}

מראה כללי - הכיכר ממלון אוקראינה

מאידאן נזאלז'נוסטי (אוקראינית Майдан Незалежності - "כיכר העצמאות") היא הכיכר המרכזית בקייב בירת אוקראינה, ובשל האירועים ההיסטוריים הרבים שהתרחשו בה, ואשר עשו אותה למד הדופק החברתי והפוליטי במדינה, היא ידועה פעמים רבות בשם "מאידאן" (Майдан) בלבד, דהיינו, "הכיכר" (מפרסית میدان).

[עריכה] מבנה הכיכר

מבט לכיוון דרום מזרח אל עבר מלון אוקראינה

פסל האלה ברגיניה

מאידאן נזאלז'נוסטי שוכנת על הגדה המערבית של נהר הדנייפר במרכזה של קייב, במרחק של כ-850 מטר מגדות הנהר. היא נחצית על ידי רחוב חרשצ'אטיק (Хрещатик) המבתר אותה לשני חלקים, האחד דרומית-מזרחית לו והאחר בצדו הצפון-מערבי. שני חלקי הכיכר שונים בגודלם ובצורתם.

החלק הדרומי מלבני, אורכו כ-140 מטר ורוחבו כ-210 מטר לכל היותר. בצדו הדרומי מרפסת גדולה הנושאת גינה ומגרש חנייה המשמש את מלון אוקראינה (Готель Україна), המבנה הגבוה בכיכר. ממערב לו שוכן בניין הקונסרבוריון הלבן של קייב, וממערב לו ארמון אוקטובר, המכונה כיום "המרכז הבינלאומי לתרבות ולאומנות" (Міжнародний центр культури і мистецтв). במרכזו של חלק זה עמוד הניצב על מבנה שלו ארבעה פתחים. ראשו של העמוד מעוטר בכותרת קורינתית מוזהבת שמעליה פסל של האלה הסלאבית ברגיניה (Берегиня), שהייתה אלת הבית והמולדת. בשתי פינות הכיכר הסמוכות לרחוב חרשצ'אטיק שתי מזרקות, שבמרכזה של אחת מהן פסל של קיי, שצ'ק וחוריב (Кий, Щек, Хорив), שלושת האחים המיתולוגיים אשר ייסדו את קייב. ליד מזרקה זו תורן הנושא את דגל אוקראינה.

החלק הצפוני של הכיכר צר יותר ורוחבו מגיע ל-120 מטר, בעוד שאורכו 210 מטר, והוא מסתיים בשורת של חמישה מבנים הערוכים בצורת קשת, וביניהם שישה רחובות המקרינים מהכיכר בצורת קרני שמש. ממזרח לו ניצב בית האיגוד המקצועי שעליו מגדל הנושא שעון, וממערב לו בניין הדואר המרכזי של אוקראינה. שני מבנים אלה נבנו לאחר מלחמת העולם השנייה בסגנון סטליניסטי. בכיכר עצמה, סמוך לבית הדואר, ניצב עמוד הנושא גלובוס כחול, וזה מסמן את נקודת האפס ממנה נמדדים כל המרחקים באוקראינה. עוד בחלק זה של הכיכר 6 מזרקות, שער קטן המכונה "השער הפולני" ועליו פסל המלאך מיכאל, הקדוש המגן של העיר.

מתחת לכיכר משתרע מרכז קניות תת-קרקעי בשם "גלובוס" וכיפות וחלונות הזכוכית שבה מאפשרות חדירת אור יום אליו. קיימת תוכנית עתידית להריסת מלון אוקראינה ובניית גורד שחקים בן 68 קומות במקומו.

[עריכה] היסטוריה

הגלובוס המסמל את נקודת האפס ממנה נמדדים כל המרחקים באוקראינה

צדה הצפון-מערבי והמעוגל של הכיכר והשער הפולני

כיכר קלינין לאחר מלחמת העולם השנייה

אזור הכיכר לא יושב ולא התפתח עד המאה ה-18 כאשר הוקמו בו חומות אבן. החומות שנודעו בשם שער פצ'רסקי (Печерські ворота), ניצבו על תילן עד שנת 1833, ועד תחילת המאה ה-19 נודע המקום בשם "ביצת העיזים" (Козине болото - "קוזינייה בולוטו"). בשנות השלושים של המאה ה-19 נבנו במקום בתי העץ הראשונים ואלה הוחלפו לאחר כעשרים שנה במבני אבן. במחצית השנייה של המאה ה-19, הואצו תהליכי הפיתוח של האזור והכיכר נודעה אותה עת בשם כיכר חראשצ'אטיק. המקום הפך לאחד ממרכזי המסחר של קייב, שהייתה בתורה לעיר השלישית בחשיבותה באימפריה הרוסית לאחר המהפכה התעשייתית שפקדה אותה אותה עת. ב-1876 נבנה בנין מועצת העיר בכיכר, ושמה הוחלף ל"כיכר הדומה" (Думської - "דומסקוי").

ב-1919, לאחר המהפכה הסובייטית, הוחלף שמה של הכיכר לכיכר המולדת (Pадянська - "רדיאנסקה") ושוב ב-1935 עת נקראה כיכר קלינין (Калініна - "קלינינה") על שמו של מיכאיל קלינין, יושב-ראש הסובייט העליון של ברית המועצות. במהלך מלחמת העולם השנייה חרבה הכיכר כמעט לחלוטין. הצבא האדום הנסוג הטמין חומר נפץ במבנים שסביבה, ולאחר כיבוש קייב בידי צבאות גרמניה הנאצית פוצצו הרוסים את המבנים באמצעות שדר של גלי רדיו. האירוע שלא היה לו תקדים בהיסטוריה, גרם לפניקה ולנפגעים רבים הן בקרב הנאצים והן בקרב האוכלוסייה האזרחית בעיר.

במהלך השנים שלאחר המלחמה נבנו הכיכר ורחוב חראשצ'אטיק מחדש בסגנון סטלינסטי. בשנים 1976-1977 הוקמה מערכת הרכבת התחתית בקייב והכיכר זכתה למתיחת פנים. שמה שונה לכיכר מהפכת אוקטובר (Площа жовтневої революції - "פלושצ'ה ז'ובטנבוי רבולוציי") לרגל יובל השישים לאירוע, ונחנכה בה תחנת רכבת תחתית.

לאחר עצמאותה של אוקראינה בשנת 1991 זכתה הכיכר לשמה הנוכחי המנציח את האירוע, ועל אף שהועלתה הצעה להסב את שמה ל"כיכר החירות", נראה כי השם הנוכחי התקבע כשמה של הכיכר באופן שאינו ניתן עוד לשינוי. בשנת 2001 הייתה הכיכר לאחד ממרכזי המחאה של תנועת "אוקראינה ללא קוצ'מה" (!Україна без Кучми) אשר דרשה את התפטרותו של הנשיא ליאוניד קוצ'מה. ראש עיריית קייב אותה הכריז על תוכנית שיפוץ של הכיכר וגידר אותה, ורבים טוענים שהמטרה האמיתית של צעד זה הייתה להפריע להפגנות. בכל אופן, הכיכר אכן שופצה וקיבלה את מראה הנוכחי עליו חולשת האלה ברגיניה.

[עריכה] הכיכר כסמל

פסל קיי, שצ'ק וחוריב

הכיכר בימי המהפכה הכתומה - מימין בניין הדואר המרכזי ורחוב חראשצ'אטיק המתעקל לכיוון דרום. משמאל הקונסרבטוריון של קייב

החל בסוף המאה ה-20 הפכה הכיכר למוקד למחאה פוליטית ולמד הדופק החברתי והפוליטי של אוקראינה. בשנת 1990 התחוללו בה הפגנות סטודנטים אשר הביאו להתפטרותו של ראש ממשלת אוקראינה ויטלי מסול. בשנת 2001 הייתה הכיכר כאמור לאחד ממוקדי תנועת אוקראינה ללא קוצ'מה, אך את שיא פרסומה השיגה בעת המהפכה הכתומה בסוף שנת 2004, עת מאות אלפי מפגינים התאספו בה וברחובות הסמוכים לה, ואף הקימו בה אוהלים למרות הקור העז. לאחר המהפכה אשר הביאה לבחירתו של ויקטור יושצ'נקו כנשיא המדינה, התכנסו תומכיו בכיכר, ויושצ'נקו נשבע בפניהם אימונים בטקס לא רשמי. הכיכר הייתה מוקד הפגנות גם בעת המשבר הפוליטי אשר פקד את אוקראינה בחודשים אפריל ומאי 2007.