למידה משולבת מחשב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

למידה משולבת מחשב נקראת גם בשמות: לימוד באמצעות המחשב האישי, למידה מתוקשבת או למידה מתוּוכת מחשב ובאנגלית e-learning או CMC-Computer Mediated Communication

אחת מצורות הלמידה היא ה-cmc, כלומר למידה משולבת מחשב.
זו צורת למידה בה לומד מסתייע במחשב בתהליך הלמידה. (אין לבלבל בין תחום זה, שבו האדם הוא הלומד, והמחשב מסייע לו בכך, ובין למידה חישובית, שבו המחשב הוא הלומד). שיטה זו של למידה נמצאת בשימוש רחב בתחום ההשכלה הגבוהה ובמחלקות ההדרכה וההכשרה של ארגונים. אבל עדיין לא נפוצה מספיק במסגרות החינוך של גילאי גן – י"ב (המכונה קבוצת גילאי ה – K12).
תחת המושג CMC ניתן למצוא מגוון של פעילויות, החל במקרה בו יש מחשב בודד בכיתה, והמורה מאפשרת לתלמיד שסיים את מטלותיו, או לחילופין לתלמיד הנוטה להפריע לשבת מול המחשב ולעסוק בלמידה, וכלה במערך גדול של מחשבים, תוכנות ועזרים המשמשים את מחלקת ההדרכה של חברה גדולה.

תוכן עניינים 1 לומדות 2 לימוד באמצעות האינטרנט 3 סגנונות הוראה ברשת 4 יתרונות 5 ראו גם 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים 8 הערות שוליים

[עריכה] לומדות

ישנו ענף שלם של למידה משולבת מחשב, הנקרא "לומדות", אלו הן תוכנות מחשב המסופקות כיום לרוב על גבי תקליטור (אם כי יש עדיין לומדות המסופקות על גבי דיסקטים), הלומדות מיועדות לרוב לתלמיד בודד, כלומר מול כל עמדת מחשב יושב תלמיד אחד בבית הספר או בבית , ומתקדם בקצב אישי.
דוגמה לחברות המספקות לומדות למערכת החינוך הן המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), לוגל, קופיוטרס, קומפדיה, אדיוסיסטמס, ועוד.

כבר ב1977 פותחה והותקנה על ידי מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) מערכת להוראה בסיוע מחשב בבית הספר בישראל המערכת נקראה תוא"ם (ראשי תיבות של: תרגול ואבחון במחשב). מערכת זו התבססה על אלגוריתם שהוצע על ידי תלמידיו של סקינר ופותחה בגישת הביהביוריזם.

[עריכה] לימוד באמצעות האינטרנט

האינטרנט היום הוא סמן הבולט של תקופתנו במהפכת המידע. הטענה הרווחת היא כי שילוב האינטרנט ככלי בהוראה יש השלכות על שיטות ומטרות הלמידה וההוראה בכיתה והוא עשוי לחולל שינוי מהותי במסגרות הלמידה המסורתיות.

יכולת הגישה למאגרי מידע, לספריות מקוונות, לעיתונים ברשת, למוזיאונים וירטואליים, ולאתרים לימודיים באינטרנט עשויה למלא תפקיד מרכזי בתהליכי למידה. אפשרויות התקשורת החדשות שמעמיד האינטרנט לרשות מורים ותלמידים מאפשר סוגים חדשים של אינטראקציות לימודיות.

מקובל להתייחס למושג כאל למידה מרחוק באמצעות האינטרנט או האינטראנט (ה E מהמילה Electronic), כלומר שכאשר נפגשים לימוד מבוזר ותקשורת המחשבים - מדברים על e-learning.

לימוד באמצעות E-Learning כולל מגוון אפשרויות של שילוב האינטרנט בהוראה ובלמידה, החל בלמידה פנים אל פנים (בכיתה) הנעזרת בדפי Web של אתרים תומכים ו/או בדואר אלקטרוני. למידה באמצעות צ'אט או קבוצות דיון, ועד ללמידה מרחוק ללא פגישות כלל, הנעזרת באותם אמצעים. בשנים האחרונות התווספו - ווידאו קונפרנס, Web TV, היכולים להיות משולבים ב E-Learning או לעמוד בפני עצמם.

כלומר - E-learning הוא לימוד מבוזר נתמך מחשב המקושר לאינטרנט. מושג נוסף בעל משמעות זהה לתיאור פעילות זו הוא Online Learning (או online education) וכן למידה שיתופית מקוונת (Collabotative Learning).

[עריכה] סגנונות הוראה ברשת

ניתן לחלק את הלמידה/הוראה ברשת לכמה סגנונות, הנקבעים ע"פ מידת מעורבות המורה:

סגנון הספרייה הווירטואלי: אתר המהווה בעיקר מקום להצגת מקורות מידע, מקורות המידע יכולים להימצא ברשת, אבל ניתן להפנות גם למקורות מידע שאינם ברשת, רק מידע עצמאי מועט מוצג באתר כזה.

סגנון ספר/חוברת הלימוד: אתר המחליף ספר או חוברת לימוד מודפסים (בדומה לאתר זה), מהווה בעיקר מקום להפצת חומרי למידה הייחודיים לקורס. בנוסף לתכני הספר יכולים להופיע הודעות מהמורה לתלמידים (על מטלות או שינויים), סילבוס,דרישות הקורס וביבליוגרפיה, וקובצי עזר כמו מצגות, קטעי ווידאו, רשימת התלמידים, דוגמאות למבחנים מהעבר, פתרון מבחנים שנעשו ועוד.

סגנון אינטראקטיבי: סביבת למידה המכילה בעיקר פעילויות ומשימות מתוקשבות וכן חומרי הוראה המוצגים במגוון אפשרויות אינטראקטיביות, תוך הנחיה ומתן משוב מצד המורה (או המערכת)

סגנון התקשורת: המשקל העיקרי הוא על צורות תקשורת בין התלמידים למורה, ובינם לבין עצמם. המורה נמצא בתקשורת כתובה מתמדת עם התלמידים, באמצעות דואר אלקטרוני, פורום או צ'אט, נותן משוב לעתים קרובות, ומנהל דיונים סביב נושאי הלימוד.

בית הספר הווירטואלי: משלב בתוכו את כל הסגנונות, הן חומרי למידה מקוריים, הן הפניה למקורות מידע, הן כלים המאפשרים תקשורת עם המורה ולמידה שיתופית בין הלומדים לבין עצמם הן כלים המאפשרים אימון, תרגול ומשוב, ועוד.

הסוגים השונים של סגנונות הלמידה מכתיבים תלמידים מסוגים שונים, כי אתר סטאטי יפיק תלמיד בודד, בעוד שאתרים הכוללים אמצעי תקשורת יכולים להביא את התלמידים ליצור קהילה לומדת בעלת הפריה הדדית, המקיימת תהליכי למידה שיתופית, תוך קבלת משוב מצד עמיתים ללמידה.

במחקר שנערך על הקשר בין סגנונות חשיבה והצלחה בקורס וירטואלי ^[1] נמצא קשר חלקי בין סגנונות חשיבה של התלמידים לבין הצלחתם בקורס. מסקנת החוקרים שפתוח הקורס ודרך ההוראה צריכי להיות מותאמים כך שיספקו "סביבת למידה מתאימה למגוון רחב של תלמידים בעלי מאפיינים שונים וצרכים ייחודיים, [וכך] הוא יוכל להינתן לכל התלמידים".

[עריכה] יתרונות

בשימוש במחשוב, לצורכי לימוד, ניכרים היתרונות הבאים:

• יכולת התאמה אישית לצרכים ולקצב הלימוד של כל תלמיד בנפרד.
• אפשרות הלימוד גם בבית התלמיד או אפילו במקום עבודתו.
• שעות הלימוד גמישות, ואינן מוגבלות לשעות עבודה של מורה.
• למחשב יש "סבלנות" אין-סופית, מה שלא מאפיין מורה אנושי.
• קיבולת גבוהה לחומר הלימוד.
• אפשרות שילוב מקורות לימוד "חיצוניים" זמינים דרך האינטרנט.
• גמישות בהפעלה, תוך אפשרות למעבר מהיר בין מקורות שונים ונושאים שונים.

[עריכה] ראו גם

• למידת חקר מבוססת מחשב
• טכנולוגיות למידה

[עריכה] לקריאה נוספת

• יורם עשת ורונן המר, עקרונות בעיצוב ובניתוח של סביבות למידה ממוחשבות, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2006.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• על למידה מתוקשבת
• משאבי מידע ללמידה ממוחשבת, עלון מקוון באתר אוניברסיטת בר-אילן
• ענת שמלא ורפי נחמיאס, היבטים פדגוגים בשילוב האינטרנט בהוראת קורסים אקדמיים

• לעמ-אתר משחקי למידה עצמית לילדים מהווה דוגמה ליישום למידה משולבת מחשב לילדים בגילאי גן-כיתה א

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ קורס וירטואלי, למי? תקציר עבודת גמר לתואר "מוסמך למדעי הרוח", הקשר בין אופן התפקוד של התלמיד בקורס וירטואלי לבין מאפיינים אישים שלו, נחמה שני וד"ר רפי נחמיאס, אוניברסיטת תל אביב, 2000