לותר, מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לותר (941 - 2 במרץ 986), בן לשושלת הקארולינגים, מלך על פרנקיה המערבית מ-954 עד מותו.

נולד בעיר לון שבצפון צרפת, ללואי הרביעי מלך פרנקיה המערבית, מאשתו גרברג מסכסוניה. אחרי מות אביו הוכתר למלך פרנקיה המערבית בכנסיית סנט רמי שבעיר ריימס (12 בנובמבר 954), בהסכמת איג הגדול רוזן פריז ששימש לו כאפוטרופוס. נישא לאמה, בתו של לותייר מלך איטליה, שילדה לו בן. סירב לשתף במלוכה את אחיו שארל, שהפך לדוכס לורין התחתית ב-973.

בתחילת מלכותו היה עסוק במלחמות בוסאלים שלו, ובמיוחד בדוכס נורמנדיה. באביב 978 ניסה את כוחו בהתקפת פתע על חבל לורין, וכמעט לקח בשבי את הקיסר אוטו השני מגרמניה. בסתיו של אותה שנה, פלש אוטו השני לצרפת, התקדם לעבר פריז והחריב כל מה שנקרה על דרכו, אך לא הצליח לכבוש את העיר ונסוג תוך אבידות כבדות. ב- 980 נחתם הסכם שלום בין הצדדים. המלך לותר ניסה את כוחו נגד איג קאפה, בנו של איג הגדול רוזן פריז, אך ללא הצלחה. ב-986 נפטר המלך לותר, ובנו לואי ירש את כתר פרנקיה המערבית בשם לואי החמישי.