כלאיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: נראה כמו גמרא, לא מפרט, לא מדייק. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
כלאים הוא שם כולל לחמש מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות שענינן איסור לערב מינים שונים מן הצומח והחי, אם זריעת שני מינים בשדה אחד, הרכבה של שני אילנות או הרבעה של שני מינים שונים. בנוסף חל איסור דומה על עבודה חקלאית באמצעות שני בעלי חיים ממינים שונים או לבישת בגדים שנעשים משני סוגים שונים של בד (שעטנז).
איסורי הכלאיים מופיעים בתורה במספר מקומות. בספר ויקרא בפרשת קדושים נאמר:
| "אֶת-חֻקֹּתַי, תִּשְׁמֹרוּ--בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם; וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ." | ||
| -- ויקרא יט, יט | ||
המקור לאיסור על עבודה משותפת בשני בעלי חיים ממינים שונים הוא בספר דברים:
| "לֹא-תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר-וּבַחֲמֹר, יַחְדָּו." | ||
| -- דברים כב, י | ||
בספרות התנאית מרוכזים דיני הכלאיים במשנה במסכת כלאיים שבסדר זרעים.
תוכן עניינים |
[עריכה] כלאי זרעים
אסור לזרוע במקום אחד 2 מיני זרעים ממיני תבואה, קטניות או ירקות, הראויים למאכל אדם.
אסור לגדל בסמוך גידולים של שני מיני זרעים.
שיעור ההפרדה תלוי בגודל השדה ובסוג הזרעים: ירקות בודדים בערוגה אחת: הרחקה טפח וחצי, חלקה מרובעת (קרחת) של כעשר אמות, חלקה מאורכת (מישר), שתי שורות, תלם בודד, שדה תבואה: הרחקה עשר אמות וחצי, שדה ירק: הרחקה 6 טפחים.
איסור כלאי זרעים נהוג רק בארץ ישראל.
כלאי אילן נכללים בכלאי זרעים:
אסור להרכיב יחור של עץ בכנה של מין אילן אחר. באיסור ההרכבה נכללים גם גם הרכבת ירק באילן, אילן בירק, והרכבת ירק בירק.
מותר לערב ולזרוע זרעי אילן שונים, מותר לזרוע זרע אילן עם זרעים אחרים. מותר לגדל עצים מסוגים שונים זה בסמוך לזה, ומותר לזרוע זרעים לעצים (למעט גפן) זה בסמיכות לזה.
איסור הרכבת אילן נהוג גם בחוץ לארץ.
אסור להשאיר בשדה גידולים שהם כלאים. פרי שנוצר מכלאי זרעים מותר.
[עריכה] כלאי הכרם
אסור לזרוע חרצן ענבים עם שני מיני זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות.
אסור לזרוע בסמוך לגפן או לכרם זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות. שיעור ההרחקה מגפן יחידית: 6 טפחים, מן הכרם: 4 אמות.
גידולים שהם כלאי הכרם אסורים בהנאה וטעונים שריפה.
איסור כלאי הכרם נהוג גם בחוץ לארץ.
[עריכה] כלאי בהמה
שני איסורים במסגרת זו: האחד- איסור הרבעת מין בשאינו מין. עם זאת מן הראוי לציין, שהתורה לא אסרה את השימוש בתוצאה של הרבעת שתי בהמות שונות. למשל: אין להרביע סוסה על ידי חמור, אך מאידך מותר בהחלט השימוש בפרדים. האיסור השני- בכלאי בהמה שולל אפילו את האפשרות לרתום למחרשה אחת, או לעגלה אחת, שני בעלי-חיים שונים. כאשר נאמר בתורה "שור וחמור" - אין הכוונה דווקא לשתי בהמות אלה, כי אם לכלל בעלי-החיים, ויהיה זה בענין שבת. או בנושא אבידה, פריקה וטעינה, או בחסימת "שור בדישו" - הכוונה היא תמיד לכלל בעלי-החיים. אלא שהתורה דיברה בהווה, בדוגמה שכיחה ומצויה, המוכרה לכולנו.
[עריכה] עשיית מלאכה בשני מיני בעלי חיים
אסור לעשות מלאכה בשני מיני בעלי חיים, למשל חרישה, או משיכת עגלה, כאשר שני המינים קשורים יחדיו למחרשה או לעגלה.
[עריכה] כלאי בגדים: שעטנז
אסור ללבוש בגד העשוי מצמר ומפשתן ביחד.
[עריכה] זיהוי המינים
הזיהוי של מינים שונים של צמחים נקבע לפי דמיון למראית עין בצורת העלים והפירות ובטעמם, ולא לפי הזיהוי הבוטני.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאמר על הנדסה גנטית בהלכה
- עיון בכמה צמחים והלכות
- שלושה שיעורים על כלאיים - 1. הלכות כלאי בהמה , 2. כלאי אילן יסוד המצווה , 3. כלאי אילן האסור והמותר, מאת הרב אליעזר מלמד, באתר Yeshiva.org.il (ישיבת בית אל)
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
