כביש הגבורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"כביש הגבורה", שכונה בראשיתו "דרך הגבורה", הינו קטע כביש בשפלת יהודה המתחיל בצומת חולדה (ליד משטרת לטרון ומנזר השתקנים) ומסתיים בצומת שמשון. "דרך הגבורה" נקראה על שם פורצי הדרך לירושלים במלחמת העצמאות, ונסללה כנתיב חלופי ל"דרך בורמה" ולכביש לטרון-שער הגיא ("הכביש הישן") שנפלו בידי הלגיון הירדני עם תום המלחמה. ירדן סירבה להתיר תנועת כלי רכב ישראלים בכביש לטרון, לכן נאלצה ישראל לסלול קטע כביש חליפי, שיאפשר קשר תחבורתי רציף בין ירושלים לשאר אזורי המדינה.
[עריכה] תולדות כביש הגבורה
ב-20 באפריל 1948 נחסם הכביש הראשי לירושלים על ידי כוחות הלגיון הירדני. "דרך בורמה" החלה לשמש כדרך גישה לירושלים, אך זו הייתה דרך משובשת ומסוכנת. כוחות של "חטיבת הראל" נלחמו בירדנים בנסיון לכבוש מחדש את כביש לטרון, אך נכשלו. בקרבות אלה, המכונים "קרבות עשרת הימים" (9 עד ה-18 ביולי 1948), נהרגו 5 חיילים מהגדוד הרביעי של החטיבה; 20 הרוגים מהגדוד השישי, ו-7 הרוגים מגדוד 61 (מחטיבת עציוני). רק לאחר "מבצע ההר" נכבש שטח שאיפשר את הרחבת פרוזדור ירושלים, ונסללה "דרך הגבורה" שהייתה נוחה יותר מ"דרך בורמה", והפכה לציר עיקרי במעבר השיירות לירושלים. בחודשים ספטמבר עד דצמבר 1948 בוצעו עבודות הרחבה נוספות, ושם הדרך שונה ל"כביש הגבורה". טקס חנוכת הכביש נערך ב-7 בדצמבר 1948 במעמד ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל רא"ל יעקב דורי, ובהשתתפות הלוחמים על הדרך והעובדים שסללו את הכביש.
 |
בכביש שאנו חונכים היום גלום שיא מאמץ מלחמתנו על מולדת ועצמאות, כי בו קשורה מערכת הגבורה הטרגית ביותר והמפוארת ביותר מאז הוכרחנו לעמוד בשער בפני אויבינו המרובים - המערכה על ירושלים.
מערכה זו מהווה נקודת-המוקד של מלחמת השחרור לישראל שנטשה זה יותר משנה בכל הארץ. מערכה זו התנהלה ומתנהלת לא רק בעיר העולמים שלנו ובסביבתה הקרובה, אלא בעיקר על הדרך לירושלים. בה, בגורל דרך זו, תלוי גורל בירת הארץ… משפרצה מלחמת השחרור ואויבינו בארץ ובארצות השכנות קמו עלינו לכלותנו – נחשפה סכנת-המוות של ירושלים, ומכל המהלומות הכבדות שירדו על ישובינו במשך המלחמה נטלה ירושלים בלבד תשעה קבין. האויב ידע שהמכה האנושה ביותר וגם הקלה ביותר שהוא יכול להנחית על ראש ישראל היא הכנעת ירושלים היהודית והריסתה… כביש זה הוא גל-עד לגבורת המלחמה והעבודה העברית – שניצחה ותנצח". |
 |
| -- מדברי דוד בן-גוריון בטקס חנוכת כביש הגבורה | ||
התנועה לירושלים בכביש הגבורה נמשכה עד למלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה שוב שונה תוואי הכביש, והנסיעה בכביש לטרון חודשה. כביש הגבורה כשלעצמו הוארך, והשם ניתן לכל קטע הכביש מרמלה ועד לצומת שמשון.
ליד הכביש, בסמוך לקיבוץ משמר דוד, הוקמה אנדרטת יד הגבורה לציון הבקעת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. האנדרטה מהווה גם אתר הנצחה לחיילי חיל ההנדסה. לאורך כביש הגבורה מוצבים פסלים בדמות לוחמי תש"ח. במספר ערים בארץ נקראו רחובות על שם "דרך הגבורה".
