ישראל פרידמן מרוז'ין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישראל פרידמן (ג' בתשרי התקנ"ז (1796) - ג' בחשון ה'תרי"א (1850)), מייסד שושלת רוז'ין ואדמו"רה הראשון. ידוע בכינויו "הרוז'ינאי" (הרוז'ינר).
רבי ישראל פרידמן נולד בעיירה פראהבישט (פוהרבישצ'ה,רוסית:Погребыще) פלך קייב, למחרת ראש השנה - ג' תשרי תקנ"ז, לאביו רבי שלום שכנא מפראהבישט בן רבי אברהם המלאך, בנו של רבי דב בער ממעזריטש - "המגיד ממעזריטש", תלמידו הגדול וממשיך דרכו של רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט), מייסד תנועת החסידות, ולאמו חוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל מאור עיניים.
כבן שש היה כשנפטר עליו אביו בדמי ימיו, ואחיו רבי אברהם מפראהבישט גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'וב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר עליו אחיו בדמי ימיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.
את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהבישט, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין - עיר בפלך קייב, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.
הוא נודע באורח-חייו המפואר והרהבתני שנתפס כבעל משמעות דתית-קבלית בקרב חסידיו ונקרא "דרך המלכות" או "חסידות מלכותית" ("מלכות'דיגע חסידות) - אורח חיים שהרבה אדמו"רים אחריו אימצו, בין במוצהר ובין אם שלא במוצהר (המונח "חצר" בהתייחס לקהילה חסידית מקורו בחסידות רוז'ין). הוא היה מראשוני האדמור"ים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות ארופאית (הוא לא לבש לבן) - בכך המשיך את דרכו של אביו ר' שלום שכנא. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי צמוד לבית המדרש שנקרא "דאווען שטיבל" (חדר תפילה). כמו כן, נמנע מללחוץ את ידי חסידיו.
היה ידוע בפרישותו וקדושתו שכמעט לא היה אוכל ומאידך במרכבתו המפוארת ובסוסיו.
הנימוק שניתן להתנהגות זו היה " הטעיית הסטרא אחרא" וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות". הוא העיד על עצמו כרבי יהודה הנשיא בשעתו "לא נהניתי מהעולם הזה כלל".
באביב של שנת תקצ"ח בעקבות עלילה של "מתנגדים" (מתנגדי החסידות) נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני "מוסרים" (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו שילמו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מאוקראינה, שם המשיך את דרכו המלכותית.
לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת תר"ז, נשא את מלכה, אלמנת רבי הירש מרימנוב.
רבי ישראל נפטר בג' במרחשון שנת תרי"א. ונטמן אחר כבוד בסאדיגורא.
בדורות הבאים התפצלה חסידות רוז'ין, והיום שושלת בית רוזי'ן כוללת את החסידויות סדיגורה, צ'ורטקוב, הוסיאטין, בויאן, בוהוש, קופיטשניץ ועוד.
| תקופת חייו של ישראל פרידמן מרוז'ין על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] ילדיו
- רבי שלום יוסף מסדיגורה.
- רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
- רבי דוב בער מליווא.
- רבי מנחם נחום משטפנשט.
- רבי דוד משה מצ'ורטקוב.
- רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין.
- הרבנית חיה מלכה טברסקי, אשת רבי יצחק טברסקי מסקווירא.
- הרבנית מרים הגר, אשת רבי מנחם מנדל הגר מויז'ניץ.
- הרבנית גיטל'ה מונזוהן.
- הרבנית לאה הלפרין.
[עריכה] לקריאה נוספת
- במלכות הקדושה הרב יהודה ברנדס,
- דרך המלכות , פרופ' דוד אסף
