ירמיהו יובל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירמיהו יובל, (נולד ב-1935, חיפה), פרופסור לפילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים וב-New School for Social Research בניו יורק. עוסק בעיקר בחקר הפילוסופיה של העת החדשה, במסגרתו תרם תרומות רבות להבנה מחודשת של הגות קאנט, שפינוזה והגל, עבורם זכה בפרס ישראל לשנת תש"ס.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חיים
נולד בחיפה בשנת 1935, למד בבית הספר הריאלי שבחיפה. ב-1964 סיים תואר שני בפילוסופיה בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית בירושלים. המשיך את לימודיו בסורבון אצל פול ריקר ואחר כך באוניברסיטת פרינסטון אצל סטיוארט המפשר, וולטר קאופמן, ריצ'רד רורטי, גרגורי ולסטוס, קרל המפל וישעיהו ברלין.
את עבודת הדוקטורט הגיש ב-1968 בנושא "המטאפיזיקה של קאנט, המתודות שלה ושלוחותיה", חחת הדרכתו של פרופ' נתן רוטנשטרייך.
ב-1968 מונה כראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. במשך השנים שימש גם כמנהל מרכז ש"ה ברגמן לעיון פילוסופי. ב-1998 יצא לפנסיה מוקדמת אך הוא ממשיך ללמד בחוג בהתנדבות.
היה ממייסדי "חוג 77" במפלגת העבודה (פרש ב-1978).
מאז 1993 הוא מלמד סמסטר בשנה בפקולטה לתלמידי מוסמך ודוקטור של ה-New School for Social Research בניו יורק ומ-1996 הוא פרופסור אורח מתמיד בקתדרה לפילוסופיה על שם האנס יונאס, שם.
נשוי לשושנה יובל (לשעבר שטיין), סופרת ומדריכה של עובדים קהילתיים. בנם, ד"ר יונתן יובל, הוא מרצה למשפטים ולפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, סופר ומשורר. בתם, רוני יובל, היא מוזיקאית ומנחת תכניות טלוויזיה.
[עריכה] פעילות עיתונאית
בתחילת שנות ה-60 שימש כעורך יומן החדשות ב"קול ישראל" וביחד עם יורם רונן יסד את "יומן השבוע".
במלחמת ששת הימים שימש ככתב צבאי לרדיו בחזית סיני.לאחר המלחמה החל לפרסם מאמרים פובליציסטיים ולהופיע בתקשורת בדרישה לשלום והכרה הדדית בין ישראל לפלסטינים.
היה פעיל בהקמת רשות השידור העצמאית ב-1967, וכיהן שתי תקופות במליאתה.
ב-1968 ערך את תכניות הדוקומנטריה הפוליטית הראשונות בטלוויזיה הישראלית.
במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים ושימש כתב צבאי לרדיו בחזית המצרית.
בשנות ה-70 היה העורך והמנחה של תוכנית הטלוויזיה העיונית "השעה השלישית", שעסקה בנושאים חברתיים.
יובל מפרסם לעתים מאמרים פובליציסטיים ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות" בנושאים חברתיים ופוליטיים.
[עריכה] ספרים
- קאנט וחידוש המטאפיזיקה, מאגנס, דצמבר 1987
- בין עיון למעשה, מאגנס
- קאנט והפילוסופיה של ההיסטוריה (אנגלית, עברית וצרפתית)
- שפינוזה וכופרים אחרים, ת"א: ספרית פועלים, 1988 (עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית ויפאנית)
- חידה אפלה: הגל, ניטשה והיהודים, שוקן, 1996 (עברית ואנגלית, עתיד לצאת בצרפתית),
- תרגום וביאור ל"הקדמה לפנומנולוגיה של הרוח" מאת הגל, מאגנס, יוני 1996, (עברית, גרסה אנגלית בהכנה).
[עריכה] בהכנה
- ראציונאליזם יהודי - פרויקט במאבק
- תולדות הרצון ועליית המודרניות
- האנוסים: פנומנולוגיה של זהות מפוצלת
- תרגום חדש לעברית של "האתיקה" לשפינוזה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- באתר פרס ישראל
- ורד לי, ירמיהו יובל, פילוסוף והיסטוריון של רעיונות, הרצליה, בעיתון הארץ
- שירי לב-ארי, בלי רגשי נחיתות, בעיתון הארץ
- ירמיהו יובל, מודרניזציה וחילון בתרבות היהודית, בתוך "זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי", כתר, 2007
- יהודה שנהב, חלק א' - האם יש בכלל תרבות יהודית חילונית, בעיתון הארץ
- יהודה שנהב, חלק ב - העיקר ש"כור ההיתוך" הצליח, בעיתון הארץ
- ירמיהו יובל, מי מפחד מחילון התרבות?, בעיתון הארץ
- תגובות מאת מנחם ברינקר ומאת חנן חבר, "חילוניות יהודית"? יש חיה כזאת!/אמירות חמורות, בעיתון הארץ
