יעקב קדמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בפעיל העלייה וראש ארגון נתיב. אם התכוונתם ליעקב קדמי השופט, ראו יעקב קדמי (שופט).

יעקב קדמי

נולד

1948, ברית המועצות

עלה לישראל

1968

השתייכות

נתיב

תפקידים בשירות

ראש נתיב

תפקידים אזרחיים

איש עסקים

יעקב קדמי – (נולד ב-1948), פעיל עליה, ראש ארגון "נתיב", איש ציבור ואיש עסקים.

שמו של קדמי נכרך עם העלייה מרוסיה כולל המאבק שקדם לה ועד היום. בוגר אוניברסיטת חיפה במדע המדינה וביחסים בינלאומיים. בוגר המכללה לביטחון לאומי.

[עריכה] יאשה קזקוב

קדמי נחשף לציבור בשלהי שנות ה-60 בשמו הקודם: יאשה קזקוב, פעיל העלייה מרוסיה.

קזקוב החל את פעילותו בברית המועצות, ב-1967, כאשר פרץ פעמיים לשגרירות ישראל במוסקבה ודרש שיסייעו לו לעלות לארץ. אנשי השגרירות חששו כי מדובר בפרובוקטור מטעם הקג"ב לא מיהרו לעזור לו. מאוחר יותר פרץ גם לשגרירות ארצות הברית בדרישה דומה. מעשיו הובילו אותו לחקירות במרתפי הקג"ב, ולנסיון לגייסו לצבא הרוסי, נסיון שלא עלה יפה לאחר שהוא זרק את צו הגיוס לפח והודיע שלטונות שיתגייס רק לצבא הגנה לישראל.

בחודש דצמבר 1967 פנה במכתב לשלטונות [1] ובו דרש שיאפשרו לו לעלות לישראל. המכתב פורסם בושינגטון פוסט. חודשיים לאחר פרסומו, בפברואר 1968 גורש מרוסיה, נסע לבדו ברכבת לוינה והגיע משם לישראל כנער בן 20.

בואו לארץ, שהיה בתחילה אפוף סוד מאחר ונחשד כסוכן מושתל, הפך עד מהרה לגלוי כאשר חברי כנסת הוציאוהו לאור, והפכו אותו באחת לגיבור לאומי. המדיניות הרשמית בישראל הייתה לפעול בדרכים שקטות כדי לא להרגיז את השלטונות הסובייטיים, והקולניות של קזקוב הייתה למורת רוחם של ראשי המדינה. יאשה הצעיר נמנה על הראשונים שעוררו את הפעילות הציבורית בכל העולם. ב-1970 הוא טס לניו יורק ויחד עם פעיל העלייה דב שפרלינג, שבתו רעב מול בנין האומות המאוחדות במשך 9 ימים. השביתה עוררה הדים רבים בארץ ובעולם. הקריאות ליאשה הצעיר לחדול מהשביתה ולאכול הדהדה בכל כלי התקשורת ונשמעה מפי עשרות מנהיגים שביקרו אותו.

פעילותו נמשכה כשנתיים, עד שגויס לצבא ושרת כמ"פ בשריון. במלחמת יום הכיפורים לחם בחווה הסינית, והיה בצוות הטנק של אהוד ברק. באותם ימים הפך יאשה קזקוב ליעקב קדמי, שהתחתן והתערה בציבור הישראלי, למד באוניברסיטת חיפה, והחל לעבוד בשרות הציבורי. בין הייתר שימש כמנכ"ל משרד הקליטה וכעובד הארגון "נתיב".

[עריכה] נתיב – לשכת הקשר ליהודי ברית המועצות

קדמי הצטרף לנתיב, כעובד זמני עוד בימיו של מנחם בגין. ב-1992 מונה קדמי לתפקיד ראש הארגון. בתקופתו כבר לא נהגו הרוסים ביד קשה ביהודים, נפתחה שגרירות ישראל ברוסיה, וגלי העלייה הלכו וגאו. על פי העיתונאי יוסי מלמן מעיתון הארץ "קדמי ניסה לספק חוות דעות והערכת מצב למוסד וגרר את הארגון לתחום האפור והמסוכן של פעילות מודיעינית למחצה ברוסיה"[2].

קדמי עמד בראשות הארגון 7 שנים, עד שנאלץ להתפטר ב-1999. נסיבות התפטרותו קשורות בחשיפת מסמך סודי על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ממנו עלה כאילו שיחד פקיד רוסי. מעשה זה גרם להכרזתו כאישיות בלתי רצויה ברוסיה.

[עריכה] פוליטיקה, פעילות ציבורית, ועסקים

בתחילת דרכו נחשב קדמי כמשתייך למפלגות הימין. הרב מאיר כהנא שהשתתף בחתונתו, נחשב לידידו. הוא היה מחוזר על ידי מפלגות ימין שונות שביקשו "לקשט" את רשימותיהם בפעיל העלייה המפורסם. גם משה דיין ביקש ממנו להצטרף למפלגה שהקים. קדמי סירב לכל ההצעות, ובחר בפעילות במשרד ראש הממשלה במסגרת נתיב.

אחרי פרישתו מהארגון, ניכר שינוי בדעותיו הפוליטיות שהחלו להיות קרובים יותר למרכז. הוא השתתף בתשדירי בחירות של מפלגת שינוי, סייע לאהוד ברק בעבודה, שמו הוזכר כמי שיצטרף לאריאל שרון בהקמת קדימה, ואף עשה נסיון להקים מפלגת עולים מרכזית שהוא יעמוד בראשה.

מאז ומתמיד נחשב קדמי כ"עושה צרות" שאינו ירא לומר מה שהוא חושב, וכמי שדבריו הבוטים והישירים כמו גם חלק מפעולותיו, מעוררים מחלוקת ויכולים לעורר תרעומת בקרב חלקים מהציבור[3].

בתחילת שנות ה-90 חיבר קדמי דו"ח מיוחד אשר נמסר למשטרת ישראל, ובה התריע לראשונה על היקף חדירת מה שכונה "הפשע הרוסי המאורגן" לישראל ובואם של גורמים פליליים במסגרת העלייה מרוסיה. ב-2001 פעל למחיקת שמו של ולדימיר גוסינסקי מרשימת המבוקשים על ידי משטרת ישראל והאינטרפול. כיום ( נכון ל-2007 ) קדמי פועל כאיש עסקים.