יוסף שרביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יוסף שרביט רב ופוסק, כיום מכהן כרב העיר אשקלון.

יוסף שרביט נולד במרוקו לאביו הרב מכלוף שרביט ולאמו חנה בכ"ב שבט ה'תרפ"ב (1921). בימי נעוריו למד שרביט תורה אצל אביו, לאחר מכן לחצה אמו על אביו שיעברו להתגורר בעיר פאס שבמרוקו כדי שיוכל בנם להתקדם יותר בלימוד התורה וכן היה, בהיותו בן 12 שנים עברה משפחתו להתגורר בעיר פאס. מיד עם הגיעו לשם התחיל שרביט ללמוד בכיתה הגבוהה בתלמוד תורה "אם הבנים" אצל הרב מימון מייארה שכיהן כדיין בחו"ל הרבה שנים. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה אחרת אצל הרב הרב מאיר ישראל, בה למדו הרבה רבנים שכיהנו אחר כך כדיינים במרוקו.

בפאס וקזבלנקה כיהן הרב שרביט בסידורי חופה וקידושין וענייני גיטין וכו'. בשנת תש"ט (1949) עם זרם העלייה שהקיף המונים מעולי מרוקו גם משפחתו של הרב שרביט יצאה בדרך לא חוקית עד שהגיעו אחר סבל רב ותלאות למחנה העלייה באלג'יר, שם נציגי הסוכנות היהודית הקשו על אביו לעלות לישראל מפאת גילו המתקדם. לאחר 5 שנים, בשנת ה'תשי"ג (1953), זכתה כל המשפחה לעלות לארץ הקודש לאחר שאשתו חנה שילמה סכום כסף רב לסוכנות היהודית כדי שבעלה יעלה לישראל.

כאשר הרב שרביט עלה נבחן לרבנות אצל הרב עובדיה הדאיה מטעם הרבנות הראשית לישראל ונתמנה כרב אזורי בגליל המערבי (עבור מושב גורן ועוד מספר כפרים ליד נהריה). בשנת ה'תשט"ו (1955) נבחר לכהן כרב העיר בית שאן. בשנת ה'תש"ך (1960) נבחר להיות רב העיר אשקלון ביחד עם הרב משה דב וולנר. בשנת ה'תשל"ג (1973) היה בין חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל עד לשנת תשמ"ג (1984).

בכ' בתשרי ה'תשל"ד (1973) נהרג בנו מיכאל שרביט במלחמת יום הכיפורים באזור תעלת סואץ.

הרב שרביט חיבר ספר שאלות ותשובות בשם "אורחות יושר" ועוד ספר נאומים ודרשות לזכר בנו מיכאל שנפל במלחמת יום הכיפורים בשם "נר מיכאל".

כן היה חבר בכולל הרבנים באבן שמואל שבו היו מתאספים מידי יום שלישי כדי ללמוד תורה. בין הרבנים שנכחו באותו הכולל הם: הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב שבתאי בן חיים רב אזורי של מועצה אזורית לכיש, הרב בנימין אביעד רב אזורי של מועצה אזורית שפיר ועוד.

כיום הרב שרביט בגמלאות אך עדיין מכהן כרב העיר הספרדי של אשקלון.

[עריכה] מקורות

הרב יוסף שרביט, שאלות ותשובות אורחות יושר חלק א', ירושלים, תשל"ח, בהקדמה.