יובל שטייניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ד"ר יובל שטייניץ (נולד ב-10 באפריל 1958) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד ומרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.

גדל ברמות השבים. לאחר שירותו הצבאי כלוחם בחטיבת גולני, השלים תואר ראשון ושני בפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורט בפילוסופיה, שנושאו "מנקודת מבט רציונליסטית", עשה במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. בתום לימודיו, בשנת 1993, הוענקה לו "מלגת אלון", הנחשבת לפרס היוקרתי ביותר לדוקטורים צעירים בישראל, והוא החל ללמד פילוסופיה באוניברסיטת חיפה. שטייניץ פרסם מספר ספרים בפילוסופיה; הראשון שבהם, הזמנה לפילוסופיה, שהפך לספר הפילוסופיה הנמכר ביותר בתולדות ישראל וזכה לכ-40 מהדורות.

במסגרת תפקידיו בצבא ובכנסת התעניין שטייניץ בנושאים של תפיסת הביטחון של ישראל, טקטיקה ואסטרטגיה צבאית. שטייניץ כתב מספר מאמרים בנושאים אלה לבטאון הצבאי "מערכות".

שטייניץ שינה את זהותו הפוליטית מספר פעמים. הוא גדל בבית שמאלני-ליבראלי ובתחילת פעילותו הפוליטית בשנות ה-80 היה אף פעיל בשמאל וחבר בשלום עכשיו. הוא אף נפצע מהרימון שממנו נהרג אמיל גרינצווייג שהשליך יונה אברושמי. בשנת 1994, שינה את נטייתו הפוליטית ועבר לצד הימני של המפה, בעקבות ביקורתו על הסכמי אוסלו. בבחירות בשנת 1996 יצא בתמיכה גלויה בבנימין נתניהו. בשנת 1999 רץ שטייניץ ברשימת הליכוד לכנסת ה-15 ונחשב כמקורב לבנימין נתניהו. אף שהליכוד זכה ב-19 מנדטים ומקומו ברשימה היה המקום העשרים, בכל זאת נכנס לכנסת בשל התפטרותו של נתניהו. במסגרת תפקידו בכנסת ה-15 שימש שטייניץ כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון וכחבר בועדת החוץ והביטחון, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ובועדת המדע והטכנולוגיה.

שטייניץ נבחר לכנסת ה-16, בה כהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים, וכיו"ר הוועדה הביטחונית המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולקונגרס ארצות הברית. בכהונתו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, נחשב שטייניץ כמי שהצליח ליצור סדר יום עצמאי לוועדה. הוא הרבה לתחקר בנוקבות בכירים במערכת הביטחון, לרבות הרמטכ"ל ושר הביטחון, שבעבר זכו ליחס אוהד אוטומטי מהועדה. שטייניץ יזם את הקמתה של הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק שביקרה בחריפות את תפקודי קהילת המודיעין על כישלונה להעריך נכונה את הימצאותם של טילי קרקע-קרקע ונשק בלתי קונבנציונלי בידי עיראק בחודשים שקדמו למלחמת עיראק, וכן את כשלונה לגלות את תוכנית הגרעין של לוב. כמו כן, יזם שטייניץ את הקמתה של הוועדה הציבורית לבחינת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון והדרכים לשיפורו. הרבה להתריע על הסכנה הטמונה מהתעצמותה הצבאית של מצרים והצטיידותה בנשק אמריקני חדיש, וטען שיש להתכונן לאפשרות של מלחמה בחזית הדרומית[1]. בנוסף בלט בתמיכתו בפיתוח חיל הים והפיכתו לזרוע אסטרטגית בעלת יכולות תקיפה ארוכות טווח, בדומה לחיל האוויר[2].

בדיון על תוכנית ההתנתקות, בה תמך, הוביל את המאבק הפרלמנטרי והציבורי נגד מסירת ציר פילדלפי לידי מצרים, וטען כי המצרים מעלימים עין במכוון מהטרור הפלסטיני וממנהרות ההברחה, וכי ההסכם עלול לפגוע בפירוז סיני, החיוני לביטחון ישראל[3]. לטענתו בזכות התנגדותו הצליח לצמצם משמעותית את פריסת הכוחות המצריים בגבול שתוכננה על ידי הממשלה[4]. בנוסף, קרא שטייניץ לביצוע "מבצע חומת מגן 2" ברצועת עזה לפני ההתנתקות על מנת שלא תצטייר כנובעת מחולשה של ישראל [5].

נבחר מטעם הליכוד לכנסת ה-17 לאחר שמוקם במקום התשיעי ברשימת המפלגה. היה מועמדו של נתניהו לתפקיד יו"ר הליכוד העולמי בבחירות שנערכו ביוני 2006, אך הפסיד לדני דנון, ראש ההנהגה העולמית של בית"ר.

שטייניץ נשוי לגילה כנפי-שטייניץ, שופטת בית-המשפט המחוזי בירושלים.

[עריכה] ספריו

• הזמנה לפילוסופיה, זמורה-ביתן, 1987
• לעולם תהא המטפיזיקה, דביר, 1990
• עץ הדעת - אלוהים, לוגיקה וסיבתיות, דביר, 1994
• טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה, זמורה-ביתן, 1998

[עריכה] קישורים חיצוניים

• יובל שטייניץ באתר הכנסת
• ד"ר יובל שטייניץ, באתר MSN
• טילים, רבותיי, טילים!, מאמר שכתב יובל שטייניץ ל"מערכות"
• שאלה תשובה- עם ח"כ הד"ר יובל שטייניץ, הארץ
• ביקורת על ספרו של שטייניץ טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה
• אלי אשד, תוכנית החלל של יובל שטייניץ
• מאמר בנושא מיגון העורף ב"הארץ", "ההיגיון והשיגעון שמאחורי מסכות המגן"
• רן פרחי, ראיון עם חבר הכנסת יובל שטייניץ לאור איום ההתחמשות בעזה, לאתר "אומדיה"
• ח"כ שטייניץ מככב בקלטת אנטי ציונית של אמנון יצחק מאת אבישי בן חיים בynet
• ועדת שטייניץ - דוח מיוחד בסוגיית מוכנות העורף לאיומים בלתי קונבנציונאליים באתר הכנסת
• דוח הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק באתר הכנסת