יהושע זטלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהושע זטלר (נולד ב־1917) היה לוחם בלח"י.

זטלר נולד בכפר סבא ובגיל צעיר הצטרף להגנה ולאחר מכן עבר לאצ"ל. עם הפילוג עבר ללח"י.

זטלר היה מופקד על קליטת 40,000 לוחמי המחתרת שהתאמנו בהרי זאקופנה בפולין והתכוונו לכבוש את ארץ ישראל מידי הבריטים במבצע בזק ולהכריז על מדינה עברית שבה ייקלטו היהודים שיגורשו מגרמניה.^[1] בשל חילוקי דעות באצ"ל לא יושמה התוכנית, מחלוקת זו גרמה לפילוג שבעקבותיו הוקמה לח"י.

המחתרת הקטנה הייתה זקוקה לכסף ובחרה להשיגו בפעולות שוד מבנקים וגופים כלכליים אחרים. זטלר השתתף במעשי שוד בבנק אפ"ק ברחוב בן יהודה בתל אביב. הפעולה הצליחה אבל המשטרה גילתה שהאופנוע ששימש למילוט היה של זטלר. ב-2 בדצמבר 1941 נתפס זטלר בדירה ברחוב נוה-שאנן בתל אביב. ב-6 בפברואר 1942 נידון זטלר ל-15 שנות מאסר, אותן החל לרצות בבית הכלא בירושלים. חברתו, ולימים אשתו, בלה שכטר, נעצרה בצו מינהלי ונשלחה למאסר בבית הכלא לנשים בבית לחם בו הייתה כלואה ארבע שנים. במהלך מאסרו נלכד ונרצח מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר).

לאחר קטטה אלימה בין אסירים ערבים ויהודים שבה השתתף זטלר הוחלט להעבירו לכלא עכו כעונש.

זטלר נמנה עם אנשי הלח"י שנמלטו מהכלא במהלך הפריצה לכלא עכו ב-4 במאי 1947, לאחר שש שנות מאסר וניתוק שב לפעילות בלח"י.

עם החלטת האו"ם מ-29 בנובמבר 1947 על תוכנית החלוקה, שבה לא נכללה ירושלים במדינה העברית, עבר זטלר לירושלים והחל לארגן את חיילי הלח"י ככוח לוחם.

בפיקודו, השתתפו כוחות לח"י בכיבוש ליפתא, שייח באדר, דיר יאסין ובקרבות נוספים.

ב-17 בספטמבר 1948 נרצח בירושלים מתווך מטעם האו"ם, הרוזן פולקה ברנדוט. מבצעי הרצח לא נתפסו ורק שנים לאחר מכן נטען שהיוזם, המתכנן והמפקד הישיר של הרצח היה יהושע זטלר ושאת הרצח עצמו ביצע יהושע כהן. על פי עדותו של זטלר, הוא מסר מיד למחרת יום הרצח דו"ח על ההתנקשות לידידו השר יצחק גרינבוים וזה העביר את המידע לראש הממשלה דוד בן-גוריון, שהורה לזטלר להימנע מכל פעילות עד אשר יוסדר הסכסוך הדיפלומטי עם שבדיה. ביומנו, ציין בן-גוריון את חלקו של זטלר בהתנקשות.

לאחר הכרזת העצמאות פתח זטלר תחנת דלק ומוסך ביפו וניתק עצמו מפעילות פוליטית וציבורית.

[עריכה] לקריאה נוספת

• עופר רגב: נסיך ירושלים, הוצאת "פורת", 2006.
• לוחם חרות ירושלים-זכרונותיו של יהושע זטלר, הוצאת "פורת", 2007.
• "חיסלנו את ברנדוט - שיחה עם יהושע זטלר", סביבות, דצמבר 1993

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ לוחם חירות ירושלים 2007 עמ' 67 וכן בספר 'בארגמן' מאת עדה אמיכל