יהודה גור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יהודה גור (גרזובסקי) (31 בינואר 1862 - 21 בינואר 1950) בלשן, מחנך, מחבר מילונים, וסופר, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.

בין חיבוריו: מילון עברי גדול בן 600 עמודים "מילון הלשון העברית", שיצא לאור בעשרות מהדורות, ספרים ומאות מאמרים, בכתבי עת ועיתונים שונים. עורך עיתון הילדים "עולם קטן", ועוד. מראשוני הוראת "עברית בעברית".

שם משפחתו בעבר היה מהרש"ק, ממשפחת רבנים מדורי דורות. גור למד בחיידר ובישיבה בעיר פוהוסט, וכן שלוש שנים בישיבת וולוז'ין. בבחרותו עבר לוילנה, התיידד עם משכילי וילנה והיה מהפעילים לעלייה לארץ ישראל. עוד בוילנה למד צילום כהכנה לפרנסתו בארץ. בחודש סיון תרכ"ז (1887) עלה לארץ ישראל.

בארץ היה מארבעת המשפחות הירושלמיות הראשונות שהצטרפו לאליעזר בן יהודה וקיבלו על עצמן "דיבור עברי בירושלים": יודליביץ, מיוחס, הורביץ, וגרזובסקי (גור).

גור היה מהמורים הראשונים שהתחילו ללמד עברית כשפת דיבור, "דיבור עברי בתוך המשפחה".

במושבה עקרון-מזכרת בתיה היה גור המורה הראשון לעברית, ונשא לאישה את רחל, בתו של מרדכי ניימן, ממקימי המושבה. לאחר מכן עבר לזכרון יעקב, ובה פירסם מאמרים, כתבי עת וספרי חינוך. בשנת תרנ"ג (1893) עבר ליפו, ובה שימש כמזכירה הכללי של אגודת בני משה.

במשך שנים רבות היה ידידו הקרוב של אחד העם. גור לימד עברית גם בבית הספר העברי לבנות ביפו. עוד בשנת תרנ"ו (1896) הוציא לאור מילון כיס. כמו-כן שימש כמורה במקווה ישראל. בשנת תרנ"ו (1896) נכח בפגישה ההיסטורית של בנימין זאב הרצל עם הקיסר וילהלם השני, שהתקיימה בשער בית הספר.

בתרנ"ח (1898) עבר לביירות שם עבד בבנק אפ"ק. בשנת תרס"ג (1903) שב יהודה גור ארצה, והיה מנהל סניף בנק אפ"ק ביפו, עד שנת תרפ"ט (1929).