טחנת קמח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טחנת קמח היא מבנה או מנגנון אשר מיועד להפיק קמח על ידי טחינת דגנים.
[עריכה] היסטוריה
טחנות הקמח הראשונות בהיסטוריה אשר הונעו בכח המים (טחנות מים) נבנו באירופה לקראת סופה של המאה השנייה, לפני הספירה בתקופת יוון העתיקה. טחנות אלו עשו שימוש בגלגלי טחינה אופקיים. התיעוד הראשון של טחנה כזו נכתב על ידי סטראבון בשנת 63 לפנה"ס. טחנות הקמח הראשונות בעלות גלגלי טחינה אנכיים נבנו ככל הנראה בסופה של המאה הראשונה לפני הספירה באימפריה הרומית והן תועדו לראשונה על ידי מרקוס ויטרוביוס פוליו. הרומאים שכללו את הטכנולוגיה של טחנות הקמח והפיצו אותה בכל רחבי אירופה. עם ריבוי האוכלוסייה באירופה התרבה גם השימוש בטחנות אלו ובשנת 1300 היו באנגליה לבדה 17,000 טחנות קמח פעילות.
[עריכה] טחנות קמח מודרניות
טחנות הקמח ההיסטוריות עשו שימוש בגלגלי טחינה שהונעו בכח המים או הרוח (טחנות רוח) על מנת לטחון את הקמח. טחנות מאוחרות יותר עשו שימוש במנועי קיטור. כיום נעשה לרב שימוש בחשמל או בדלקים כדי להפעיל מנועים שמסובבים מכבשים כבדים, עשויי פלדה לטחינת הדגן.
טחנות הקמח המודרניות נבדלות מאלו העתיקות גם באופיין המסחרי. הטחנות העתיקות נבנו ושימשו בדרך כלל קהילות של חקלאים, כאשר כל חקלאי היה מחויב במס שימוש שניתן לטוחן. לעומתן, טחנות הקמח המודרניות הינן בדרך כלל מפעל מסחרי שמייצר על מנת למכור לשוק כולו.
 טחנת קמח המוצגת במוזיאון בדרום אפריקה |
 טחנת קמח מופעלת על ידי מי נהר |
 טחנת קמח מודרנית |
