חרושת הגויים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חרושת הגויים הוא אתר מקראי בקרבת נהר הקישון. הוא מוזכר בספר שופטים בתור מקום מושבו של סיסרא, שר הצבא של יבין מלך כנען.
וכך כתוב במקרא: "ויוסיפו בני ישראל, לעשות הרע בעיני ה' ; ואהוד מת. וימכרם ה', ביד יבין מלך-כנען, אשר מלך, בחצור; ושר-צבאו, סיסרא, והוא יושב, בחרושת הגויים. ויצעקו בני-ישראל, אל ה' : כי תשע מאות רכב-ברזל לו, והוא לחץ את-בני ישראל בחוזקה, עשרים שנה. (שופטים ד', א'-ג').
הייתה הערכה כי התל המכונה היום "תל קשיש", בגובה של 56 מטר מעל פני הים, והחולש על נחל קישון, היה במקור "חרושת הגויים" המקראית.
תוכן עניינים |
[עריכה] קרית חרושת
מסיבה זו, השכונה המצויה מערבית לתל קרויה "קרית חרושת" היום בתחומי טבעון. בקיץ 1920 התמקם על הגבעה המשוערת של "חרושת גויים" מחנה העבודה הכללי לסלילת הכביש חיפה-ג'דה (לימים רמת ישי) ובסמוך לו התמקם גדוד שומריה שאף אנשיו עסקו בסלילת הכביש. קריית-חרושת נוסדה בשנת 1935 וסבלה קשות במאורעות. בשנת 1938 נרצחו 5 מתושביה בהתקפת פורעים ערביים. ביולי 1979, הוחלט לספח את קריית-חרושת לקרית-טבעון.
[עריכה] אל-אחוואט בנחל עירון
הארכאולוג אדם זרטל אשר ביצע במשך יותר משלושים שנה את סקר הר מנשה. בין השאר הוא הגיע מדרום נחל עירון לאתר הנקרא בפי תושבי האזור אל-אחוואט שמובנו "הקירות", "החומות" , או "חצרות" בעגה מקומי. לדעתו מדובר ב"חרושת גויים" המקראית. באתר נמצאו מבנים קטנים, חומה רחבה יחסית לאתר כה גדול. האתר היה מיושב רק כ-50 שנה. החומה אינה ישרה ובנויה גלים גלים. לאתר אין מקביליות בארץ, מלבד ארבע אתרים קטנים דומים ליד כרם מהר"ל.
האתר היה מיושב בתקופה שבה "גויי הים" : הפלשתים מכרתים, ה"סוקולו" מסיציליה ואולי גם בני ה"שורדנה" מסרדיניה. הגיעו לארץ ישראל. האתר הוא במרחק של 14 ק"מ מנחל קישון - מקום הקרב של בין סיסרא לבין שבטי ישראל.
אדם זרטל הוסיף בנושא זה: "כבר אולברייט העלה את ההשערה שגויי הים ישבו באזורים של צפון השרון, ובראשם עמד הגנרל סיסרא. הקשר של סיסרא לגויי הים נזכר על ידי חוקרים רבים, ואנו סבורים כי אפשר – על פי דמיון השם - שמוצאו מהעיר סאסארי (Sassari), העיר השניה בגדלה בסרדיניה. הדבר מקרב אותנו להסבר חדש לקרב בין הכנענים לישראלים, הנזכר בשופטים ד-ה, היא גם שירת דבורה. האפשרות שבראש הקואליציה עמד מצביא שרדני (השבט מסרדיניה) הועלתה כבר בעבר, ובחינה גאוגרפית-פוליטית של הקרב מורה כי תמציתו הייתה השליטה בעמק יזרעאל, צומת דרכים וחוליית הקשר בין השומרון לגליל, שני המוקדים של ההתנחלות הישראלית בתחילת תקופת הברזל. [1]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מקור: אתר "עם נולד
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אהוד קלפון, תל קשיש וסביבתו, נופית.
