חקר החלל - מונחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים 1 מושגי יסוד 2 גרמי שמים בסיסיים 3 מדעי החלל 4 מושגים בקוסמולוגיה וקוסמוגוניה 5 יחידות אורך באסטרונומיה 6 גרמי שמים אקזוטיים 7 ראו גם

[עריכה] מושגי יסוד

• יקום (universe): היקום הוא כל מה שיש, ואין דבר מחוצה לו. קצה היקום הוא קצה המרחב. הוא אחד, והכל נמצא בתוכו.
• חלל שמיימי: המרחב המקיף את כדור הארץ או את מערכת השמש.
• גרם שמים: עצם המצוי בחלל.
• מדעי החלל: המדעים העוסקים בחקר היקום ותולדות התפתחותו ובחקר גרמי השמים, הרכבם ותנועתם.
• מהירות האור: האור נע במהירות של 300,000 ק"מ בשנייה (בקירוב טוב). לא ניתן להגיע אליה ועל אחת כמה וכמה לעבור אותה. ראו גם "תורת היחסות".
• הנדסת חלל: מכלול הענפים בהנדסה העוסקים בתכנון, פיתוח, יצור ושיגור לחלל של לווינים, חלליות וחלליות מאוישות.
• כוח המשיכה: (כבידה, גרוויטציה) הכוח המושך את גרמי השמים זה אל זה. כוח הכובד הוא הכוח היחיד שיש לו השפעה במונחים אסטרונומיים.
  • מהירות בריחה: המהירות שעצם צריך לצבור על מנת להתנתק מכוח הכבידה של עצם שהוא מצוי על פניו.
• הסחה לאדום: תהליך בו משנה האור הנפלט מגרמי שמים רחוקים את אורך הגל שלו עקב התפשטות היקום. ההסטה לאדום היא מקרה פרטי של אפקט דופלר.

[עריכה] גרמי שמים בסיסיים

• גלקסיה (galaxy): אוסף גדול של כוכבים, המסתובבים סביב מרכז אחד, הלא הוא מרכז הגלקסיה, שהוא חור שחור גדול ביותר. גלקסיה טיפוסית מכילה כמה עשרות מיליוני כוכבים.
• צביר גלקסיות , אוסף של גלקסיות אשר קשורות בכוח כבידה משותף.
• מערכת שמש: מערכת הגופים הנעים סביב כוכב מסוים.
• כוכב (star): כוכב הוא כל גרם שמים מאסיבי בעל זוהר עצמי. הכוכב עשוי גז ומקרין אנרגיה אשר נוצרת כתוצאה מתהליכים תרמו-גרעיניים בליבתו. דוגמה לכוכב היא השמש. טמפרטורת פני השמש כ-6000 מעלות צלזיוס וטמפרטורת הליבה שלה מגיעה לכ-15 מיליון מעלות. ביקום טריליוני כוכבים, אך בעין לא-מצוידת ניתן לראות רק כ-3000 מהם. הכוכבים נראים ברקיע בקבוצות כוכבים (קונסטלציות).
• כוכב לכת (planet): גרם שמים המסתובב סביב כוכב והנראה בזכות אור הכוכב המוחזר מפניו.
• כוכב לכת ננסי (dwarf planet): גרם שמים גדול יותר מגופים קטנים במערכת השמש אך לא עומד בהגדרת כוכב לכת.
• ירח (satellite): גרם שמים המקיף גרם שמים אחר כגון כוכב לכת או אסטרואיד.
• אסטרואיד (asteroid): עצם סלעי החג סביב כוכב. הוא גדול משביטים וממטאוריטים וקטן מכוכב לכת (קוטרו יכול לנוע בין כמה מאות מטרים ל- 1000 ק"מ).
• חגורת אסטרואידים: צביר אסטרואידים בתנועה היקפית סביב כוכב.
• שביט (comet): גוף שמיימי כדורי קטן יחסית המורכב בעיקר מקרח, ונע במסלול אליפטי קיצוני סביב השמש, ובהתקרבו אליה יוצר זנב ארוך ובהיר של אבק וגז קפוא.

[עריכה] מדעי החלל

• אסטרונומיה: המדע החוקר את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.
• אסטרופיזיקה: המדע החוקר את הטבע הפיזיקלי של הגופים הנצפים על ידי האסטרונומים.
• קוסמולוגיה: המדע העוסק בחקר מבנה היקום ובחקר ההיסטוריה של היקום.
• קוסמוגוניה: התורה אשר חוקרת את אופן היווצרות היקום מראשיתו ועד מצבו הנוכחי. יש המכלילים את הקוסמוגוניה בתוך הקוסמולוגיה.
• אקסוביולוגיה, או, בשמות אחרים, אסטרוביולוגיה, קסנוביולוגיה: מדע העוסק בחקר אפשרות קיומם של חיים תבוניים מלבד בכדור הארץ.

[עריכה] מושגים בקוסמולוגיה וקוסמוגוניה

• התפשטות היקום: תהליך בו גרמי השמים מתרחקים זה מזה עם הזמן בכיוון מנוגד למרכז התפשטות.
• קריסת היקום: תהליך בו גרמי השמים קרבים זה לזה עם הזמן לכיוון מרכז מסוים.
• יקום פתוח: (מוות תרמודינמי, מוות קוסמי) מצב בו היקום מתפשט עד אינסוף.
• יקום סגור: מצב בו עתיד היקום לקרוס עד לנקודה מסוימת.
• היקום המתנדנד: מצב בו היקום מצוי במחזוריות של קריסה והתפשטות.
• המפץ הגדול: מודל קוסמולוגי המסביר את התהוות היקום בהתפשטות מנקודה מסוימת בזמן ובמרחב.
• המצב היציב: מודל קוסמולוגי המסביר את התהוות היקום בהתפשטות חומר בחלל ובהיווצרות מקבילה של חומר אחר במקומו, כך שנוצרת יציבות מבחינת כמות החומר ופיזורו בחלל. מודל זה הוצע בשנות ה-50 והופרך.
• חומר אפל: חומר בלתי נראה, שהרכבו עדיין אינו ידוע, שמהווה חלק ניכר (כ-20%) ממסת היקום.
• אנרגיה אפלה: דבר, המהווה כ-75% ממסת היקום. האנרגיה האפלה היא האחראית להתפשטותו המאיצה של היקום. ראו גם "הקבוע הקוסמולוגי".
• קרינת רקע קוסמית: קרינה המגיעה מכל מקום ביקום באופן אחיד ושווה (איזוטרופי) והיא לפי התאוריה המקובלת שריד למפץ הגדול.

[עריכה] יחידות אורך באסטרונומיה

• יחידה אסטרונומית (AU): המרחק הממוצע בין כדור הארץ לבין השמש. אורכה כ-150 מיליון ק"מ.
• שנת אור (ly): המרחק שעובר האור במשך שנה. שנת אור שווה לכ-9,450 מיליארד ק"מ.
• פארסק (pc): הפארסק מוגדר כמרחק בינינו לבין כוכב, שהפרלקסה שלו היא שניית קשת אחת (1/3600 של מעלה). פארסק אחד שווה 3.26 שנות אור, או 30,800 מיליארד ק"מ.

[עריכה] גרמי שמים אקזוטיים

• ענק אדום: כוכב בשלבי התפתחותו האחרונים. גודלו פי עשרה ויותר מגודל השמש, טמפרטורת פני השטח שלו נמוכה למדי וצבעו אדום.
• ננס לבן: שריד לכוכב, שמסתו פחות מגבול צ'נדרסקהר.
• כוכב נייטרונים: שריד לכוכב שמסתו בין גבול צ'נדרסקהר לבין שלוש מסות שמש (גבול אופנהיימר-וולקוף).
• חור שחור: גרם שמים שעוצמת כוח המשיכה שלו כה גדולה עד שמהירות הבריחה ממנו עולה על מהירות האור.
• פולסר: כוכב שמתקבלים ממנו פּוּלְסים (פעימות) של קרינת רדיו או של קרינת רנטגן במחזוריות קבועה ומדויקת.
• קווזר (ראשי תיבות של quasi-star, "כאילו-כוכב"): עצם שמימי בעל טמפרטורה ובהירות עצומה, הנמצא בתוך מרכזה של גלקסיה פעילה.
• ננס חום: גרם שמיימי, שאין בו מספיק מסה כדי להצית תהליכי בעירה תרמו-גרעינית ולהפוך לכוכב מן המניין.
• כוכבים זוגיים: מספר כוכבים המצויים במרכזה של אותה מערכת חומר המקיפם.
  • זוגות אופטיים: (כוכבים כפולים) כוכבים שאין ביניהם קשר פיזיקלי כלשהו, אולם מבחינת הצופה הם נראים כזוג משום שבאקראי שניהם מופיעים כמעט על אותו קו ראיה.
  • זוגות נראים: זוגות כוכבים אמיתיים שבהם המרחק בין שני הכוכבים במערכת הזוגית הוא גדול מספיק כדי שניתן יהיה לזהות שמדובר בזוג כוכבים ולא בכוכב בודד.
  • זוגות אסטרומטריים במערכות כוכבים בהן רק רכיב אחד נראה בתצפית ישירה, אולם תנועתו מראה שהיא מושפעת מנוכחות רכיב נוסף, בלתי נראה.
  • זוגות ספקטרוסקופיים זוג כוכבים השייך לקבוצה זו נראה ככוכב בודד.
    • זוגות ספקטראליים הזוגות בהן לא ניתן להבחין באפקט דופלר.
  • זוגות לוקים במקרים מיוחדים מאוד של כוכבים זוגיים בהם כאשר קו הראייה אל המערכת כמעט מתלכד או מתלכד לגמרי עם מישור המסילות.
• נובה: התפרצות חזקה של אנרגיה, הנובעת מתהליכי משיכה כבידתית (ראו כבידה) של ננס לבן במערכת כוכבים כפולה.
• סופרנובה: התפרצות עצומה של אנרגיה, הנובעת מתהליכי קריסה כבידתית (ראו כבידה) של כוכבים.
• ייחודיות (singularity): נקודה במרחב בה האנרגיה והצפיפות אינסופיות.
• אופק האירועים: אזור הנמצא בשולי החור השחור אשר גופים או אנרגיה המצויים בתוכו אינם יכולים לצאת מתחומו עקב המשיכה הענקית שמפעיל עליהם החור השחור.
• רדיוס שוורצשילד: רדיוס אופק האירועים.

[עריכה] ראו גם

• אדם וחלל - מונחים