חפיז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קברו של חפיז בשיראז

שאמס א- דין חפיז (בפרסית: حافظ) (1320 - 1389), משורר פרסי.

חפיז נולד בעיר שיראז שבפרס. והיה השלישי בבניו של בהה א- דין. הוא למד את הקוראן בעל פה כאשר הקשיב לתפילתו של אביו, וגם את שירתו של סעדי, שהיה המשורר האהוב עליו. אביו, שהיה סוחר פחם, מת והשאיר אחריו חובות כבדים. חפיז נאלץ לעזוב את בית הספר ולעבוד באריגה ואחר כך במאפיה. כאשר עבד במאפיה הוא הוביל לחם לרובע העשיר של העיר שיראז, ופגש את שאק א- נבאט, שהייתה עלמה יפהפייה. בשנות העשרים לחייו הוא נשא אישה שילדה לו בן, אבל אהב את שאק א- נבאט שסימלה בשבילו יופי אלוהי.

חפיז פגש את המשורר עטאר והפך לתלמידו. כשהיה בן 33 שימש חפיז כמשורר החצר של אבו אישאק, נעשה למשורר מפורסם בשיראז, והיה מורה ללמודי הקוראן בבית הספר שם. כשהיה בן 48 הוא נאלץ להימלט מעירו שיראז ולהתגורר בעיר איספהאן, אך חזר לשיראז כעבור ארבע שנים. בהיותו בן 60 הוא החל במשמרת של ארבעים יום וארבעים לילה שבהם ישב במעגל שאת גבולותיו קבע לעצמו, דבר שגרם לו התעלות רוחנית וחוויה דתית של התקרבות לאלוהים. חפיז מת בשיראז ב-1389, ונקבר בגני מוסאלה שעל גדות נהר רוקנבאר בשיראז, מקום המכונה בשם חפזיה.

[עריכה] שירתו

חפיז כתב כ-500 "גאזאל", שירים קצרים המורכבים משני חרוזים בכל בית, ו- 42 "מרובעים" (רובעיאת), שהם שירים בחרוזים של יחידות בעלות שני בתים עם ארבע שורות בכל בית. רבים משיריו הם שירי אהבה המוקדשים לשאק א- נבאט. חלק משיריו הם שירי געגועים לעיר מולדתו שיראז, שנכתבו כאשר התגורר באיספהאן. חפיז כתב רק כאשר הייתה לו השראה אלוהית, ולכן הוא כתב רק כ-10 "גאזאל" בכל שנה. אך בתשע השנים האחרונות לחייו, אחרי שעבר חוויה דתית, הוא כתב יותר ממחצית שיריו.