חסידות אלכסנדר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות אלכסנדר היא חצר חסידית שמקורה בפולין. עד למלחמת העולם השנייה, הייתה חסידות זו אחת משתי החסידויות הגדולות בפולין, לצד חסידות גור.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה של חסידות אלכסנדר
שורשיה של חסידות אלכסנדר בחסידות וורקא שהתפצלה מחסידות פשיסחה. האדמו"ר האחרון בוורקא היה רבי דב בעריש מביאלה, ולאחר פטירתו התמנה רבי יחיאל דנציגר לאדמו"ר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה בנו של האדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא, שכיהן כאדמו"ר מוורקא קודם לרבי דב בעריש מביאלה.
רבי יחיאל נפטר בי"ד בשבט ה'תרנ"ד (1894), ובמקומו כיהן בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. רבי ירחמיאל נפטר בא' בשבט ה'תר"ע (1910), ודברי תורתו נדפסו בספרו "ישמח ישראל".
אחרי הפטירה התפלגה החסידות. רוב החסידים נהו אחרי אחיו, רבי שמואל צבי דנציגר. הוא נפטר בא' בחשון ה'תרפ"ד (1924), ודברי תורתו נדפסו בספרו "תפארת שמואל". חלק אחר של החסידים פרשו מהחסידות והקימו את חסידות סטריקוב בראשותו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של האדמו"ר האחרון מוורקא, רבי דב בעריש מביאלה. על תגובת רבי שמואל צבי לפילוג מסופר כי אמר: "נכון שמי שנשאר אצלי הוא טיפש, אבל מי שהולך טיפש עוד יותר גדול".
במקביל לפילוג כיהן גם רבי בצלאל יאיר דנציגר, אחיו של רבי שמואל צבי, כאדמו"ר בעיר לודז'.
לאחר פטירת רבי שמואל צבי, הוכתר לאדמו"ר בנו רבי יצחק מנחם דנציגר, שנהרג בשואה, ודברי תורתו כונסו בספרו "עקדת יצחק".
בשנים שבין שתי מלחמות העולם (1917-1939) צמחה החסידות במהירות והייתה לחסידות הגדולה ביותר בפולין, לצד חסידות גור.
[עריכה] החסידות לאחר השואה
לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו"רים, התפלגה חסידות אלכסנדר לשתי חצרות, בישראל ובארצות הברית.
בישראל התמנה לאדמו"ר רבי יהודה משה דנציגר חתנו של האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז'. רבי יהודה משה התיישב בבני ברק ושיקם את החסידות בארץ, ונפטר בכ"ג באדר א' ה'תשל"ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות "חשבה לטובה". אחריו הוכתר בנו רבי אברהם מנחם דנציגר, שהנהיג את החסידות במשך שלושה עשורים, עד פטירתו בי"ז באדר ב' ה'תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו "אמרי מנחם". עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו"ר הנוכחי, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר.
בארצות הברית התיישב רבי יחיאל מנחם זינגר, נינו של רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, והקים את חצרו בבורו פארק. רבי יחיאל מנחם נפטר בשנת 1988, ובמקומו מכהן בנו רבי יוסף יצחק מאיר זינגר.
[עריכה] החסידות כיום
כיום חסידות אלכסנדר מונה כמה מאות משפחות ברחבי העולם. מרכז החסידות הוא בבני ברק, והיא מחזיקה מוסדות חינוך רבים, ובהם ישיבה בבני ברק, בתי מדרש בבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית, וברחבי העולם.
בערים בני-ברק וביתר עילית נקראו רחובות על שם החסידות ואדמורי"ה: רחוב אדמור"י אלכסנדר בבני ברק, ורחוב "ישמח ישראל" בביתר עלית.
[עריכה] חסידות אלכסנדר והציונות
אדמו"רי אלכסנדר בפולין נטו חיבה לרעיון הציוני. יחיאל אליאש מעיד [1] שרבים מחסידי אלכסנדר בעיירתו צ'יזב היו חברים בתנועת המזרחי וכשהאדמו"ר בעל ה"תפארת שמואל" נשאל על כך, ענה כי תנועת המזרחי איננה פסולה וכי העיקר הוא ההתנהגות של כל אדם. בעקבות זאת, הפך בית הכנסת של חסידות אלכסנדר למוקד פעילות של תנועת המזרחי אליו הגיעו גם חסידי גור, שהיו לרוב חברים באגודה, שנטו למזרחי.
[עריכה] ספרי החסידות
חסידות אלכסנדר עשירה בספרות, תורנית, עיונית וסיפורית.
[עריכה] ספרות עיונית
- ישמח ישראל - הוא הספר הידוע ביותר והנלמד ביותר. רוב הספר נכתב בידי האדמו"ר רבי ירחמיאל, ומקצתו בידי מקורבו הרב מנשה פריימן שאף חיבר עליו פירוש. הספר "ישמח ישראל" נדפס כשנה לאחר פטירתו על ידי אחיו בעל ה"תפארת שמואל", כאשר לצורך הדפסת הספר הקים מעריצו אליעזר גוטשטאדט בית דפוס עברי, לראשונה בעיר לודז'. הספר התקבל גם בחצרות חסידיות אחרות. מסופר כי רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ, התבטא כי אינו מסוגל להיכנס לשבת בלא לימוד בספר זה.
- תפארת שמואל - כמו הספר ישמח ישראל, גם ספר זה נכתב כפירוש על התנ"ך.
- עקידת יצחק - תורותיו של האדמו"ר רבי יצחק מנחם. על פי המסופר בחסידות, בספרייתו של הרבי בפולין שכנו כרכים רבים גדושים בשיחותיו, רשומות בכתב יד, שאבדו במהלך השואה. לאחר השואה ליקט האדמו"ר רבי יהודה משה מפי החסידים את דברי התורה ששמעו מרבי יצחק מנחם, והוציא לאור את הספר.
- אמונת משה - ספרו של האדמו"ר רבי יהודה משה.
- אמרי מנחם - ספרו של האדמו"ר רבי אברהם מנחם.
- דרך החסידות - סיכום מתומצת של כל עניני החסידות, מסודר עפ"י נושאים. הספר נכתב על ידי בנו של האדמו"ר הנוכחי - רבי אליעזר יצחק דנציגר חלקו הראשון של הספר מתייחס לנושאים המוסכמים על כל זרמי החסידות, וחלקו השני מיועד לחסידי אלכסנדר בלבד.
- אורות הישמח ישראל - הספר 'ישמח ישראל', מסודר לפי נושאים.
- אורות רבותינו מאלכסנדר - ליקוט דברי תורה ואגרות מאדמור"י אלכסנדר לדורותיהם, בעיקר כאלו שלא נדפסו.
- ימי שמחה - אסופה של רעיונות, הנהגות והליכות בעניני קידושין ונישואין, בעריכת הרב אליהו נאה.
[עריכה] ספרי תיעוד וסיפורים
- תפארת ישראל - תולדות ומופתי ה"ישמח ישראל". נכתב על ידי הרב מנשה פריימן - ראש ישיבת אלכסנדר בפולין.
- עשר זכויות - תולדותיהם של עשרה אדמורי"ם משושלת אלכסנדר וקודמותיה. מאת הרב עזריאל זמלונג.
- תפארת רבותינו מאלכסנדר - סיפורים על מנהיגי החצר לדורותיהם, מאת הרב לייביש מקובר.
- זיכרון דברים - זכרונות מחיי פולין היהודית, נסוב בעיקר סביב חצר אלכסנדר, בה חווה המחבר את ימי נערותו.
- רועה נאמן - תולדות האדמו"ר בעל ה"עקידת יצחק", ותיאור כללי של חצר אלכסנדר שבין שתי מלחמות העולם. מאת הרב יהודה מקובר, ראש ישיבת אלכסנדר בבני ברק.
- תולדות ה'ישמח ישראל' - סיפורים בחשיפה ראשונה, ומסמכים נדירים, מאת הרב יהודה משה מקובר והרב אבינועם מקובר.
- צדיק באמונתו - תולדותיו, רשימותיו ואגרותיו של האדמו"ר בעל "אמונת משה", מאת הרב יהודה משה מקובר.
- קונטרס זיכרון דברים - סיפורים ואמרות ששמע המחבר, ישעיה יעקב שאהן, מפי ה'אמרי מנחם' בשלוש השנים בהן שימשו.
[עריכה] כתבי עת
- אמרות טהורות - עלון שבועי על פרשת השבוע, בו מלוקטים דברי תורתם של אדמור"י אלכסנדר (עורך: יצחק מנחם גוטמן).
- כרמנו - רבעון, הבטאון הרשמי של מרכז מוסדות אלכסנדר (עורכים: אליהו נאה, אברהם דוד גוטמן).
- פרחי הכרם - בטאון דו חודשי, היוצא לאור על ידי ארגון צעירי אלכסנדר, מיועד לבחורי החסידות (עורך: שלמה רכניצר).
- בית ישראל - קובץ מאסף לחידושי התורה של אברכי החסידות, יוצא לאור מעת לעת.
- כרם בית שמואל - קובץ מאסף לחידושי התורה של בחורי החסידות, יוצא לאור מידי שנה.
- אגרא דבי הילולי - מאסף תורני בעניני נישואין, היוצא לאור לכבוד שמחות צאצאי האדמו"ר.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מעשה הבא בחזון, הוצאת אליצור, 1983, עמוד 22
