חוק הדיור הציבורי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, נועד לאפשר לדיירי הדירות הציבוריות בישראל לרוכשן בעלות נמוכה מאוד.
החוק נחקק ביוזמת חבר הכנסת רן כהן ממרצ. החוק אמור היה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2001, ותוקפו אמור היה להיות 5 שנים. בפועל, נכון ל-2008 טרם נכנס החוק לתוקף. חוק ההסדרים משנת 1999 ומהשנים שאחריה דחה שוב ושוב את תחילת תוקף חוק הדיור הציבורי.
החוק נועד לאפשר לדיירי הדירות הציבוריות לרוכשן בעלות נמוכה, כשעד 85% מערך הדירה (כפי שנקבע על ידי שמאי), עד תקרה של 493,000 ש"ח, יהיה מענק מהמדינה. הסכומים הנקובים נכונים לשנת 1998 ומתעדכנים לפי שינוי המדד. המענק הינו מענק מותנה לחמש שנים שלאחריהן, אם התקיימו התנאים, יהפוך לקבוע.
המענק נקבע בצורה הבא:
- לכל אחת מעשר השנים הראשונות - 4% מהמחיר הבסיסי;
- לכל אחת מהשנים האחת עשרה עד עשרים - 3% מהמחיר הבסיסי;
- לכל שנה נוספת - 2% מהמחיר הבסיסי.
לפי הצעת החוק הסכומים שאמורים להתקבל ממכירת הדירות היו צריכים לשמש לבנית דירות חדשות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- רן כהן, המלחמה על הבית - מהלכיו של חוק הדיור הציבורי, הוצאת חמד, 2008.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הצעת החוק המעודכנת, 2007
- ח"כ רן כהן, חוק הדיור הציבורי - דוגמא לשינוי חברתי אפשרי, באתר ynet
