חוזה פרר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוזה וינסנט פרר דה אוטרו י קלינטרון (José Ferrer) (8 בינואר 1909 - 26 בינואר 1992), שחקן ובמאי קולנוע ותיאטרון, זוכה פרס האוסקר ושלושה פרסי טוני, יליד פורטו ריקו.
ב-1933 סיים את לימודיו באוניברסיטת פרינסטון, וב-1935 החל להתפרסם בברודוויי, שם, בין השאר, גילם את יאגו במחזה המפורסם "אותלו" ב-1943. ההצגה הועלתה על במות ברודוויי במשך הזמן הארוך ביותר אי פעם למחזה שייקספירי בברודוויי. ואז ב-1946 הגיע הופעתו הגדולה ביותר על במות ברודוויי, במחזה של אדמונד רוסטאן, "סיראנו דה ברז'ראק". על תפקידו במחזה זכה בפרס הטוני בטקס הטוני הראשון.
את הופעת הבכורה הקולנועית שלו ערך פרר ב"ז'אן ד'ארק" (1948), כשבתפקיד הראשי כיכבה אינגריד ברגמן ושויקטור פלמינג ביים. פרר קיבל מועמדות ראשונה לפרס האוסקר, לשחקן המשנה. כעבור שנתיים כיכב בעיבוד הקולנועי של "סיראנו דה ברז'ראק", וזכה על תפקידו בפרס האוסקר כשחקן הטוב ביותר, ובכך היה לאחד משמונה שחקנים בלבד שזכו בפרס האוסקר ובפרס הטוני על אותו תפקיד, בקולנוע ובתיאטרון. ובנוסף היה לשחקן היחיד שקיבל מועמדות לפרס הטוני, האוסקר והאמי על אותו תפקיד, זאת לאחר שגילם את סיראנו דה ברז'ראק בסדרת הטלוויזיה "Producers' Showcase" בין השנים 1954 - 1957, עליה קיבל מועמדות לפרס האמי ב-1955. בין במאי הסדרה היו דלברט מאן וויליאם ויילר.
שנת 1952 הייתה טובה במיוחד עבור פרר: הוא זכה ב- 2 פרסי טוני על הבמאי הטוב ביותר של מחזה, על שלוש מחזות שביים וזכה גם כשחקן הטוב ביותר במחזה על "The Shrike". עוד בהמשך השנה כיכב פרר בקולנוע בסרטו הססגוני של ג'ון יוסטון "מולין רוז'", בתפקיד אנרי דה טולוז-לוטרק, עליו קיבל מועמדות נוספת לפרס האוסקר, הפעם כשחקן ראשי. בנוסף גילם בסרט דמות נוספת (The Comte de Toulouse-Lautrec), ובכך היה לשחקן הראשון שמקבל מועמדות לאוסקר לקטגוריית 'השחקן הטוב ביותר' על גילום שני דמויות באותו הסרט.
ב-1954 כיכב באחד הסרטים המצליחים של העשור, "המרד על הקיין", על פי ספרו של הרמן ווק, לצד המפרי בוגרט. הסרט שגרף 7 מועמדויות לאוסקר, הביא לפרר דווקא מועמדות לפרס ה"באפטה". שנה אחר כך ביים פרר את עצמו בגרסה הקולנועית למחזה "The Shrike", בה השתתף שלוש שנים קודם לכן. בין עבודותיו בקולנוע המשיך פרר לככב בתיאטרון מפעם ולפעם, כשהבולט בתפקידיו משלב זה של הקריירה שלו היה במחזהו של מיגל דה סרוואנטס, במיוזיקל "איש למנשה", בו גילם את הדמות המפורסמת דון קישוט. מסרטיו המאוחרים נמנים "לורנס איש ערב" (1962) (אותו מחשיב פרר כטוב בתפקידיו), האפוס של ג'ורג' סטיבנס "הסיפור הגדול ביותר" (1965), "קומדיה סקסית של ליל קיץ", של וודי אלן בסרט המדע בדיוני "חולית" (1984) ובקומדיה של מל ברוקס להיות או לא להיות
[עריכה] משפחתו
לפרר היו חמישה ילדים עם הזמרת-שחקנית רוזמרי קלוני. השניים התחתנו בשנת 1953 והתגרשו כעבור שמונה שנים (1961). ב- 1964 הם התחתנו שוב רק בשביל להתגרש מחדש, שלוש שנים אחר כך. קלוני הייתה אשתו השלישית של פרר מתוך ארבע נשים להן היה נשוי עם השנים. פרר היה הדוד של השחקן ג'ורג' קלוני ואביה החורג של הזמרת דבי בּוּן.
פרר נפטר בגיל 83 מסרטן המעי הגס, בשנת 1992, לאחר שעבד על יומו האחרון.
| הקודם: 1949 - ברודריק קרופורד ("כל אנשי המלך") |
זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1950 - חוזה פרר ("סיראנו דה ברז'ראק") |
הבא: 1951 - המפרי בוגרט ("המלכה האפריקנית") |
