ז'יל מאסנה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'יל מאסנה (בצרפתית: Jules Massenet; 12 במאי 1842 - 13 באוגוסט 1912), מלחין צרפתי.
[עריכה] חייו
מאסנה למד בקונסרבטוריון בפריז ובשנת 1862 זכה בפרס רומא היוקרתי, שאיפשר לו לגור ברומא 3 שנים. ב-1878 נתמנה לפרופסור לקומפוזיציה בקונסרבטוריון של פריז ובמשרה זו החזיק עד מותו.
[עריכה] יצירתו
מאסנה חיבר 27 אופרות, 3 באלטים,7 סוויטות תזמורתיות, אורטוריות, קנטטות, מוזיקה קאמרית, רקוויאם ושירים.
מאסנה היה מפורסם מאוד בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-19. רוב האופרות שלו נשכחו. אלה ששרדו את מבחן הזמן הן:
- מנון (1884)
- תאיס (1894).
הקטעים התזמורתיים המפורסמים של מאסנה הם:
- הרהורים לכינור ותזמורת, מתוך האופרה תאיס.
- אראגונז מתוך האופרה אל סיד.