זרחיה הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק ברבי זרחיה הלוי, "בעל המאור". אם התכוונתם לרבי זלמן הענא, מדקדק עברי בן המאה ה-18 בגרמניה, ראו שלמה זלמן הנאו.

רבי זרחיה הלוי מגירונדי, מן הראשונים, מחכמי פרובנס במאה ה-12. מחבר ספר המאורות, ספר השגות על הרי"ף. נקרא בפי כל: בעל המאור.

מלבד בקיאותו הרבה והמקיפה בתורה, נודע הרז"ה גם בידיעותיו בתחומים אחרים, כמו אסטרונומיה ופילוסופיה, וכן בספרות.
כמו כן, מפורסם הרז"ה בפיוטיו ושיריו. כמה מפיוטיו, סליחותיו וקינותיו נכנסו לסידור התפילה.

תוכן עניינים 1 תולדות חייו 2 חיבוריו 2.1 ספר המאורות 2.2 ספר הצבא ושאר ספריו 3 מבקריו 4 לקריאה נוספת

[עריכה] תולדות חייו

הרז"ה נולד בעיר גירונה שבספרד בשנת 1125. משפחתו, משפחת היצהרי, הייתה מהמשפחות החשובות בקהילה היהודית בגירונה. בגיל צעיר הגיע עם הוריו למחוז פרובנס שבצרפת, שבאותה תקופה נחשב פורה מבחינת הקהילה היהודית. שם למד תורה תחילה בנרבונא ולאחר מכן בלוניל, שם נשאר גם ללמד. את חיבורו העיקרי, ספר המאורות, החל לכתוב בעודו בן תשע עשרה, כפי שהעיד על עצמו בפיוט המופיע בפתיחת הספר. אמנם, הוא הוסיף לעדכן אותו לשנותו זמן רב לאחר מכן, זאת על-פי אזכור דעתם של רבינו תם ורשב"ם בספר, שטרם התפרסמו בשעה שהתחיל בכתיבת הספר. למעשה, פרסום גרסה רשמית של הספר היה רק בסוף חייו, ולאחר שהיה בטוח שאין בו שגיאה. נפטר בשנת ד' תתקמ"ו, 1186 לספה"נ.

ר' זרחיה הלוי הוא אחד מאבות משפחת הורוביץ, כאשר צאצאיו גלו, כמאתיים שנה לאחר מותו, לבוהמיה, ושם החלו להקרא בשם הורוביץ על שם כפר שרכשו.

תקופת חייו של זרחיה הלוי על ציר הזמן

[עריכה] חיבוריו

[עריכה] ספר המאורות

כאמור, חיבורו המפורסם של הרז"ה הוא ספר ההשגות על הרי"ף: ספר המאורות. ספרו זה מתחלק לשניים: 'המאור הקטן' נכתב על מסכת ברכות וסדר מועד וכן על מסכת חולין, ו'המאור הגדול' נכתב על סדרי נשים ונזיקין (ישנן גמרות שפירושו על מסכת חולין נקרא שם 'המאור הגדול', והיא טעות כפי שמוכח בהקדמתו לספר).

את חיבורו הוא פותח בפיוט בשפה הארמית. לאחר מכן הוא מאריך בהקדמתו במעין התנצלות על שהעיז להשיג על דברי הרי"ף. וכך הוא כותב שם על הרי"ף: ואינו צריך להאריך בגדולתו ובחכמתו. כי היא גלויה לכל בעלי עינים. כשמש בחצי השמים. וכנפי צדקותיו. בחבור הלכותיו. פרושות על דורותיו. ועל כל דורות הבאים אחריו. כי לא נעשה חבור יפה כמוהו בתלמוד מאחרי סתימתו. ומסיים דבריו אלו: ועל כן חובה עלינו בכל דבר נכבד ומפואר, לכבדו ולפארו לקדשו ולטהרו ולהלבינו ולבררו כפי כחנו. ולזאת חברתי הספר הזה.

לאחר פתיחה זו, הוא מסביר בהקדמה מדוע בחר לקרוא בשמות הללו לחיבוריו: 'המאור' נקרא כך, משום שענינו להאיר עיני התלמידים. 'המאור הגדול', שנכתב על סדרי נשים ונזיקין, נקרא כך כיון שדיני ממונות, המרובים בסדר זה, נקראו בפי חז"ל: מקצוע גדול בתורה. 'המאור הקטן', שנכתב על סדר מועד, נקרא כך כיון שהמועדים נקבעים על פי קידוש החודש, על פי חידוש הלבנה, שהיא המאור הקטן.

בספר ישנה מערכת הפניות פנימיות מפורטת ומסועפת - ומדויקת להפליא. דיוק זה נובע מהחלטתו שלא להפיץ את הספר עד שיעבור הגהה אחרי הגהה ושיפוץ אחרי שיפוץ, כך שלמעשה נכתב הספר עד סוף ימיו. רז"ה ביקר בחריפות את בן פלוגתתו הגדול, הראב"ד, גם על התגאותו של זה בכך שחזר בו לעתים קרובות. לדעת רז"ה, אין זה ראוי מצדו של פוסק לפרסם דעה שתתברר לאחר מכן כשגיאה.

[עריכה] ספר הצבא ושאר ספריו

ספר הצבא הינו מעין השלמה לספר המאורות. בספר זה מציג הרז"ה שלשה עשר כללים בדרכי לימוד הגמרא, שמתוכם נובעות כמה השגות על הרי"ף.
בספרי המאורות מזכיר הרז"ה חיבורים נוספים פרי עטו, כגון: הלכות שחיטה, הלכות בדיקה ועוד. כמו כן, חיבר שיטה על מסכת קינים וספר הנקרא "סלע המחלוקת", ובו השגותיו על ספר "בעלי הנפש" של הראב"ד.

[עריכה] מבקריו

למרות התנצלותו של הרז"ה בהקדמתו, השגותיו על הרי"ף נתקבלו ברעש גדול. הראב"ד, שהיה גם חברו, הגיב בחריפות רבה על ההשגות, בחיבורו 'השגות ותשובות'(המכונה 'כתוב שם'). גם הרמב"ן, הקדיש את חיבורו 'מלחמות ה' להגנת הרי"ף מפני 'בעל המאור'. יש האומרים שאף נאלץ לעזוב את העיירה לוניל בעקבות הביקורת על חיבורו.
להגנתו של הרז"ה מפני המשיגים עליו, יצא ר' עזרא מלכי בחיבורו 'שמן למאור'.

[עריכה] לקריאה נוספת

• י"מ תא-שמע, רבי זרחיה הלוי: בעל המאור ובני חוגו, ירושלים תשנ"ג.

פרשני התלמוד בימי הביניים בפרובנס

הראב"ד | (ראב"ן הירחי שנדד לעיר טולדו שבספרד) | רבנו זרחיה הלוי | רבי מנחם המאירי | רבי אברהם מן ההר