זיהום מים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיהום מים הוא מצב שבו ריכוזם של חומרים מסוימים (אולי רעילים) במים עולה, והמים אינם ממלאים עוד את תפקידם הקודם. למשל: מי נחל, שהיו בית גידול לדגים, סופגים חומרים זרים הגורמים להכחדת הדגה. בישראל בעיית זיהום המים נפוצה יחסית בגלל חוסר אכפתיות וחוסר מודעות. ידועים בזיהומם חלקו המרכזי של נחל הירקון ונחל הקישון. באסון המכביה התמוטט גשר שעבר מעל נחל הירקון. האנשים שהיו עליו, ואשר באו במגע עם מימי הנחל, חלו ומתו. צוללים צבאיים משייטת 13 שצללו בנחל הקישון חלו בסרטן, ומשרד הביטחון הכיר בתביעתם לפיצויים מן המדינה.
קיים זיהום טבעי של מים, כתוצאה מהצטברות סחף, הפרשות בעלי חיים, אבק, חול, פיח ועוד, אך האחראי העיקרי לזיהום המים הוא האדם, אשר פעולות שונות שהוא מקיים עשויות לזהם את מקורות המים הקיימים.
- הזרמת שפכים, ביתיים או תעשייתיים (תוצרי לוואי של ייצור חומרים שונים), לנחלים, נהרות וימים, משנה את הרכב המים ואת השפעתם על צורות החיים הקשורות בהם, וביניהם גם האדם. שפכים מכילים חיידקים, וירוסים, מתכות כבדות וכימיקלים. לרוב מרעילים השפכים את המים עבור מרבית היצורים החיים.
- שאיבת יתר של מי תהום עשויה להביא להשוואת לחצים עם מים מלוחים, ובכך להמלחתם על ידי חדירת מי ים אל האקויפר.
- חילחול של נוזלים שונים שמקורם בפסולת שהושלכה, עשוי להגיע למקורות מים תת-קרקעיים ולשנותם. מקורות מים אלו משפיעים על הצומח הניזון מהם, או על כלל החיים לאחר נביעתם.
- חילחול או הזרמה של חומרי דשן- אדם מדשן שדותיו, אך הדשן, כשיורד גשם, מחלחל למי התהום ומזהם אותם.
- שימוש בספינות מסוגים שונים עשוי לפלוט חומרים שונים למי הים. בולט במיוחד השימוש במכליות נפט, אשר פולטות שאריות נפט כחלק מתפקודן השוטף (במהלך מילוי וריקון המכלית במים בעת שהיא ריקה מנפט ובמהלך ניקויה) וכאשר הן נפגעות. כתם הנפט הנוצר במקרה כזה הורג דגים ועופות מים והורס במחי יד בית גידול שלם. אסון מפורסם הוא מכלית הנפט אקסון ואלדז שדלפה מול חופי אלסקה.
- השלכה של פסולת מוצקה למים: אנשים יוצאים לפיקניקים וארוחות בחיק הטבע וליד מקורות מים. בסיום הארוחה הם מתעצלים להרים את הפסולת שהשליכו על הרצפה והיא נופלת או מושלכת למים. בעלי חיים אינם מסוגלים לעכל שקיות ניילון, והם מתים לאחר שהם בולעים את השקיות הצבעוניות והמושכות.
- זיהום תרמי: חימום המים על ידי תחנות כוח ומפעלים.
אחד הפתרונות לזיהום המים הוא התפלת מים. התפלה נידונה בישראל במשך שנים, וקיים מתקן באשקלון העושה זאת, אך התהליך יקר, ומדינת ישראל עדיין לא מתפילה מים בכמויות גדולות.
תוכן עניינים |
[עריכה] זיהום הים
במהלך ההיסטוריה בני האדם נהגו להשליך לים את פסולתם. משום שעד תחילת המאה ה-20 כמות הפסולת הייתה מזערית, וכללה בעיקר חומרים טבעיים, הרי שלא נוצר זיהום; כלומר, הפסולת התפרקה מעצמה או התפזרה על אזור נרחב, ולא השפיעה על מרקם החיים בים ולכן לא היוותה סכנה.
עם התפתחות הטכנולוגיה החל זיהום הים, ממספר סיבות:
- האוכלוסייה גדלה וכך גם כמות הפסולת.
- עם ייצור המנוע החל שימוש בנפט. ספינות העבירו נפט ממקום למקום בעולם ונוצרו כתמי נפט בים.
- גבר השימוש בחומרים סינטתיים, שאינם מתפרקים באופן טבעי, או מתפרקים לאחר מאות או אלפי שנים.
- באזורים רבים בעולם החלה הזרמה של שפכים (תעשייתיים וטבעיים) באופן מרוכז אל הנהרות ואל הים.
[עריכה] השפעת הזיהום
זיהום מסוג זה מפר את האיזון הטבעי, פוגע באיכות מאגר המים הגדול בעולם, להכחדת בעלי חיים ימיים, לפגיעה בבריאותם של בעלי חיים נוספים, ולפגיעה בדגה המשמשת לתזונת אדם.
מדוע הזיהום גורם להכחדה? חיות רבות בים אינן יכולות להכיל בתוכן חומרים מזיקים המגיעים מאשפת האדם, חומרים שבאופן טבעי אינם נמצאים במים, או נמצאים בהם במינון מזערי. לעתים חומרים אלו פוגעים בצמחים מהם ניזונים הדגים.
[עריכה] מניעה
עיקר הזיהום מתבצע על ידי תאגידים מסחריים בעלי כוח כלכלי ופוליטי רב. ישנן עמותות שמתמקדות בנושא זה, שבין היתר קובעות תקנים, מבצעות מחקרים וכותבות דו"חות על המצב. על מנת לשפר את המצב נדרשת מעורבות של ממשלות העולם בחקיקה, ומעבר לכך, באכיפה. נוכל לשפר את המצב גם בכך שנמחזר את הדברים הגורמים לזיהום למשל בטריות .
העמותה הפעילה ביותר היא עמותה בברצלונה שקבעה תקנים שהועברו כחוק המגדיר איזו אשפה ניתן להשליך או לשפוך למים. אך החברות ממשיכות לעבור על חוק זה וכך גם מדינות רבות אחרות.
