זוהר הקוטב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זוהר הקוטב הוא תופעה אופטית המאופיינת בהופעה של אורות בצבעים שונים בשמי הלילה. התופעה מתרחשת בקוטב הצפוני, שבו היא נקראת זוהר צפוני או אורורה בוראליס או אפילו אורות הצפון, ובקוטב הדרומי, שבו היא נקראת זוהר דרומי או אורורה אוסטרליס.

התופעה מתרחשת כאשר נוצר בחגורת ואן אלן "עומס יתר" של חלקיקים שזורמים מטה בשדה המגנטי של כדור הארץ ומתנגשים בחומרים פלורסנטיים באטמוספירה - באזור היונוספירה, וגורמים להם לשחרר אנרגיה. התופעה מתרחשת בעת פעילות מוגברת של השמש. אטומי החמצן באטמוספירה טעונים באופן קבוע ובעת שמגיעה "רוח השמש" טעונה מטען גם היא, נוצר מפגש בין האטומים הטעונים המצריך שחרור אנרגיה, שבא לידי ביטוי בהופעת זוהר הקוטב.

הזוהר מופיע בדרך כלל סמוך לקטבים המגנטיים של כדור הארץ, משום שהאטומים הטעונים נמשכים אליהם בהתאמה. במהלך סערות גאומגנטיות זוהר הקוטב יכול להופיע גם באזורים מרוחקים מאוד מהקטבים המגנטיים - תלוי בעוצמת הסערה המגנטית.

צבעו של זוהר הקוטב נקבע בהתאם לסוג האטום. ירוק, שהוא הצבע הנפוץ ביותר, נוצר כתוצאה מפגיעה באטום חמצן. ואילו צבעים נדירים יותר כאדום וכחול נוצרים מאטומי מימן או חנקן, או מפגיעה ברמה גבוהה יותר של האטמוספירה.

תופעת זוהר הקוטב מתועדת עוד משנת 1100 לערך, על ידי חוקרים קוריאנים. לפני כן, לוותה התופעה בהשערות רבות, ביניהן שהזוהר הוא תוצר של גזים שונים הפורצים מכדור הארץ ואפילו אמונות תפלות, כהארת הדרך למתים העולים השמיימה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זוהר הקוטב

• הסבר לתופעת זוהר הקוטב (אנגלית)