זוגדידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זוּגדידי (בגאורגית: ზუგდიდი) היא בירתה ההיסטורית של סמגרלו, המחוז ההיסטורי שבמערב גאורגיה. כאשר היא ממוקמת בצפון-מערב סמגרלו. היא מהווה מרכז מנהלתי של נפת זוגדידי, ובירת מחוז סמגרלו וסוואנתי עילית. זוגדידי שוכנת על גדת נהר צ'חוֹאוּשי (ჩხოუში) במרחק 110 ק"מ מהים השחור. היא הוכרזה לעיר בשנת 1918, ואוכלוסייתה מונה 75,900 איש ^[1].

בעיר עוברת מסילת ברזל, ודרכים חשובות במדינה (זוגדידי-מסטיה, שבנפת מסטיה). בזוגדידי ישנם מפעלים חשובים, ביניהם מפעל לתה. בשנת 2005 הוקם בזוגדידי בית חולים מודרני לחולי לב. כמו כן יש בעיר יש בית ספר גבוה צרפתי-גאורגי. ליד זוגדידי, לפני הכניסה לסכר אנגורי, שעל נהר האנגורי, מפעל ההידרו-אלקטרי הגדול ביותר בקווקז.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 יהודי זוגדידי 3 ערים תאומות 4 מפורסמים שנולדו בעיר 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

שמה של זוגדידי מורכב מ-2: זורג-דידי (דידי פירושו גדול). לראשונה נזכרת בכתובים בתחילת המאה ה-17, כמרכז הפוליטי, האדמניסטרטיבי והתרבותי של נסיכות אודישי או נסיכות מגרליה. ושימשה ככזו עד ל1803. נסיכי דדיאני בנו במחצית השנייה של המאה ה-19 ארמון. בשנים 1855-1857 הייתה תחת שליטת האימפריה העות'מאנית, ולאחר מכן תחת שליטת האימפריה הרוסית. שהיה בבעלותו של צ'ארלס לואיס נפולאון מוראט, נכדה של אחותו של נפולאון, שנשא לאישה, בשנת 1868, את ביתו של אחד משליטי מגרליה האחרונים, סלומה דדיאני. הארמון נשרף בשנת 1894 ושוחזר בשנת 2000. ארמון דדיאני הפך למוזאון היסטורי בשנת 1921. וכולל בין מוצגיו את מסכת המוות של נפולאון, תמונה של הקיסר הצרפתי, על חימושו, סמלי האצולה שלו, רהיטיו וספריו.

[עריכה] יהודי זוגדידי

בהסכמת הנציג הסובייטי לענייני דתות בנו יהודי העיר בית כנסת, שהחל לפעול בשנות ה-40. לנוכח פעולה זו של סולק הנציג הסובייטי לענייני דתות מתפקידו ^[2].

[עריכה] ערים תאומות

• קולומבוס, ג'ורג'יה, ארצות הברית

[עריכה] מפורסמים שנולדו בעיר

• נונה גפרינדשווילי

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תמונות זוגדידי

• חדשות מקומיות של זוגדידי, באנגלית
• נפולאון במוזאון דדיאני בזוגדידי

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ^{1.0 1.1} אוכלוסיית העיר לפי שנים:
   2007 75,900
   2005 73,006
   2002 68,894
   1989 49,614
2. ^ מרדכי אלטשולר, יהדות במכבש הסובייטי: בין דת לזהות יהודית בברית המועצות, 1941-1964, עמ' 480, מרכז זלמן לתולדות ישראל, ירושלים, ISBN 9789652272256