זהב לבן עבודה שחורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זהב לבן עבודה שחורה סרט טלוויזיה דוקומנטרי בהפקת מערכת תוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, בבימויה של הבימאית טלי שמש.
הסרט מהווה ביקורת חברתית נוקבת על מפעלי ים המלח. בסרט נטען ש"למפעלי ים המלח יש עיר", (הכוונה לדימונה) וברגע שהמפעל התחיל בתהליך הפרטה הוא אמנם התחזק כמפעל, אבל חילק את העובדים לשתי קבוצות עיקריות:
- עובדים הנהנים מכל הזכויות.
- עבדים שאין להם זכויות כלל.
חלוקה זו השליכה על העיר דימונה ותושביה וגרמה להתפוררות יחסים חברתיים בין תושבי העיר.
הסרט טוען כי מדינת ישראל נתנה למשפחת עופר במתנה את ים המלח כחלק מתהליך מכירת מפעלי ים המלח למשפחת עופר, שהיא אחת המשפחות העשירות בארץ. תהליך שהחל לפני המכירה התעצם אחריה - נוצרה קבוצה של עובדי קבלן, פועלים שעובדים בלי זכויות סוציאליות, שאפשר לפטרם בכל רגע, שעקב מיעוט מקורות הפרנסה באזור וההגמוניה של מפעלי ים המלח וחברות קשורות על שוק העבודה נאלצים לקבל על עצמם כל עבודה. בסרט רואים פועלים אלו מעמיסים שקי מלח בחום של 50 מעלות, עובדים עם חומרים מסוכנים, ובתמורה משתכרים שכר מינימום.
אבל, חשוב יותר מהעבודה הקשה ושכר הרעב הוא שבירת רוחם של הפועלים: רק בודדים, וביניהם יצחק ג'קי אדרי הסכימו להחשף למצלמה, ואילו השאר הסכימו לדבר רק בתנאי שלא יזוהו.
הפועלים דיברו על משטר של פחד, על איומים, על חלוקת העובדים לשתי קבוצות - אדונים ומשרתים, ועוד.
בשנת 2005 הסרט היה בין חמשת המועמדים לפרס אופיר בקטגורית הסרט התיעודי הטוב ביותר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] מאמרי ביקורת על הסרט
- נחמיה שטרסלר ועדים ועבדים - הארץ
- נתן זהבי דמגוגיה זולה - מעריב Nrg
- רענן שקד פחד ותיעוב - ידיעות ynet
- עו"ד אביב וסרמן מפעלי ים המלח אינם היחידים - הארץ
- עו"ד יובל אלבשן בריונות של בוסים - מעריב Nrg
