ועד העדה הספרדית בירושלים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
ועד העדה הספרדית בירושלים היה ועד אשר הנהיג במשך שנים רבות את יהודי ירושלים וצבר רכוש רב לצורך הקהילה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ועד העדה הספרדית הוקם ע"פ המסורת על ידי הרמב"ן, והנהיג את יהודי ירושלים מאות בשנים, כאשר בראש ועד העדה עמד הראשון לציון שהוכר החל משנות הארבעים של המאה התשע עשרה כחכם באשי (ראש הרבנים) והוכר כנציגו המוסמך של היישוב כולו כלפי השלטונות העות'מאנים וכסמכות עליונה בכל ענייני הדת. סמכות זו העלתה את החכם באשי על פני רבנים אחרים וגם את מעמד העדה הספרדית על פני עדות אחרות.
מתחילת המאה העשרים נחלש מאוד מעמדה של ועד העדה הספרדית בירושלים, הן בשל העובדה כי העליות שהגיעו לירושלים הקטינו את אחוז היהודים הספרדים בירושלים, הן בשל מאבק חריף ביותר על תפקיד החכם באשי לאחר פטירת היש"א ברכה בשנת 1906. יתר על כן, בעקבות מלחמת העולם הראשונה נתדלדלו מאוד משאביה של העדה הספרדית.
[עריכה] הועד הנוכחי
בצורתו הנוכחית קם ועד העדה הספרדית בירושלים כחודשיים לאחר הכיבוש האנגלי של ירושלים. הוא הוקם כאישיות משפטית שמתפקידה היה בין היתר פיקוח על מכסי העדה בארץ ובחו"ל, על הכנסותיה, ניהול נוסדות חינוך וחסד והחזקתם, מתן סיוע לרבנים, תלמידי חכמים ונזקקים.
[עריכה] נכסי הוועד
ועד העדה החזיק רכוש רב מאוד בירושלים שכלל חלקות אדמה בהר הזיתים שהוקדשו לבתי עלמין, מבנים למגורים לצרכי ציבור וחנויות בירושלים וסביבתה, בתי גבול אלמנה בעיר העתיקה, החצרות מסביב לארבעת בתי הכנסת (רבן יוחנן בן זכאי), תלמוד תורה ובית החולים משגב לדך, בתים בהקדש טורא (בשכונת משכנות שאננים), ובשכונות ימין משה, אבן ישראל, בית ישראל, מחנה יהודה, זיכרון משה, רחביה, מרכז העיר החדשה, במרכז המסחרי שמעא (ממילא), כפר השילוח, ובשכונת שמעון הצדיק. בסה"כ התגוררו בדירות שהיו בבעלות ועד העדה בתחילת שנות השלושים 530 איש. בנוסף לוועד העדה היו גם מנכסים ביפו ואף בעיר ח'נאקין בעיראק.
מספר יהודים עשירים הוסיפו והותירו הקדשים גדולים לוועד העדה, ההקדש הגדול ביותר היה של סימה בליליוס (מכלכותא שהותירה ב1926 שמונים אלף לא"י לבית הכנסת הגדול בירושלים (שלאחר התדיינויות נקבע כרבן יוחנן בן זכאי) וכן כספים לרכישת ארבע בניינים עם חנויות ודירות וכן הקדשים בעלי סכומי כסף גדולים מחיים אהרון ולירו ורפאל אהרון גבאי.
[עריכה] לאחר הקמת המדינה
לאחר הקמת המדינה נמצא חלק גדול מרכוש הוועד מחוץ לשטח ישראל (היינו תחת כיבוש ירדני), כאשר בדרכים שונות איבד ועד העדה את השליטה על ההקדשים לטובתו (דוגמת אובדן השליטה על הקדש הענק של סימה בליליוס).
מעמד הוועד המשיך להיחלש כתוצאה ממאבקים רבים בצמרת ועד העדה הספרדית בין מנהיגיו (אליהו אלישר ודוד סיטון).
משנת 1990 עומד בראשות ועד העדה הספרדית יחזקאל זכאי.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם חיים, ייחוד והשתלבות.
- אליהו אלישר, לחיות עם יהודים.
